תקציר משטר שער החליפין של היואן מול הדולר לא היה מוצמד לדולר, מ-1995 עד יולי 2000. המעבר למסחר מנוהל ומפוקח במטבע הוכרז ביולי 2005, אך היואן נוהל ברצועת מסחר צרה. שאלת המחקר הינה מהו שער החליפין הריאלי של היואן והאם הוא מתומחר בחסר?
כלומר, אילו הסינים היו מנהלים משטר שע"ח נייד האם ערכו של היואן היה נמוך יותר. ישנם מספר גורמים עיקריים בעטיים ניתן לחשוד כי היואן מוערך בחסר. קיימים שפע אינטרסים בנוגע לערכו של המטבע ולכן טיעוניהם בנוגע לערכו של היואן מוטים. במהלך. במהלך העבודה ייסקר ההשפעות שיש להערכה מחדש של היואן על רזרבות המט"ח בסין , קצב המסחר והייצוא והייבוא בסין. כיצד שינויים המדיניות המוניטארית ובמשטר שחר החליפין ישרתו הערכה מחדש של היואן.  מבוא
משטר שער החליפין של סין היה דה-פקטו מוצמד לדולר, מ-1995 עד יולי 2005, כאשר שער החליפין של היואן מול הדולר לא השתנה במהלך התקופה הזו. המעבר למסחר מנוהל ומפוקח במטבע הוכרז ביולי
2 005 ולווה בפיחות של 2% בערך היואן. מאז, המסחר לא התבטא בגמישות רבה של המטבע משום שהיואן נוהל ברצועת מסחר צרה של 0.3%, שהורחבה במאי 2007 ל-0.5%. תרשים 1
מציג את התפתחות שער החליפין הנומינלי של המטבע הסיני בין השנים 2008-1994.
תרשים 1 – שער החליפין הנומינלי של היואן מקור – IMF ישנם מספר גורמים עיקריים בעטיים ניתן לחשוד כי היואן מוערך בחסר: העודף הגדול בחשבון השוטף של סין, יתרות המט"ח הרבות של הבנק המרכזי הסיני, גודלו שער הפורוורד של היואן מול הדולר לעומת שער הספוט והפיחות שחל בדולר וסל המטבעות הזרים בשווקים הבין-לאומים.
מאמר הליבה מנסה לבחון את ההשפעות שיקרו עקב הערכה מחדש של היואן על הרזרבות ועל קצב המסחר. המאמר משתמש במודל מוניטארי פשוט בו הכסף אינו נייטרלי.
                                            מאמר הליבה מבוא:
     בבחינת הצמיחה המהירה של רזרבות המט"ח ועודפי המסחר במדינות אסיאתיות מייצאות מרכזיות (כגון- סין,יפן וקוריאה) ושווקים מתפתחים אחרים (כגון רוסיה והודו), קל להבחין עד כמה לא מספק ניתוח המדיניות המסחרית במודל הטהור של מסחר החליפין.
בנוסף, הפרדת ההשפעות וההשלכות של המסחר ואגירת רזרבות המט"ח על שיעור השינוי בשער החליפין, גם הוא אינו מספק. למרות זאת, הספרות הקיימת היום מתמקדת בעיקר סביב משטרי סחר אחרים ומתעלמת מהמבנה המוניטארי או מהשפעות המסחר על שיעור השינוי בשער החליפין המקומות בהם המודל הנורמטיבי לא עקבי עם מודל המסחר.  כאן, בעצם ננסה לגשר על הפער בעזרת שימוש במודל סחר הבנוי ממבנה מוניטארי פשוט שבו היתרות ( העודפים) הם אנדוגניים. נוריד את כל הנכסים שמושפעים מגורמים חיצוניים והכסף יהיה מושפע מהביקוש לכסף. הכסף אינו ניטרלי, מהסיבה הפשוטה שהשוק פתוח למשקיעים זרים. הבנק המרכזי ממתן את הכסף ע"י קביעת מטבע מקומי לא ניתן להמרה ובכך סופג את כל ההשקעות הזרות.      המקרים המופרטים לעיל בולטים ביותר בסין, סין אשר בחזקתה רזרבות של כטריליון דולר ועודפים שנתיים המתקרבים לכ20 מיליון דולר. העודפים והרזרבות של סין הביאו להפעלת לחץ מאסיבי עליה להוריד את ערך המטבע,  ישנם אינטרסים משמעותיים מצדדים שונים בעולם להביא להפיכה בRMB , הפיכה שההשפעה הפוטנציאלית שלה היא על תזרים הסחר והמבנה המוניטארי , כמו כן, מידות גדולות של ההפיכה יכולות להוביל בסופו של דבר לצורך להחזיר את הסקטור החיצוני לאיזון.      רוב הספרות משתמשת במודלים אקונומטריים בלי מבנה סחר ברור. פארק (2005) לדוגמא,-