תוכן עניינים
תקציר 3
מבוא 4
השיטה 12
תוצאות המחקר 14
דיון 15
ביבליוגרפיה 20
נספחים 24

תקציר
עבודה ומשפחה הם שני תחומים עיקריים בחיינו ותחומים אלו יוצרים לנו משימות מגוונות ומרובות כל אחד בתורו ולעיתים גם יחד. קונפליקט בית עבודה נוצר למעשה כאשר שני תחומי החיים המרכזיים הללו, מתנגשים אחד בשני כאשר הם דורשים מאיתנו להספיק ולמלא אחר דרישותיהם. כאשר אנו מסוגלים לנהל את קונפליקט בית העבודה בצורה טובה, אנו יכולים לחוות רווחה נפשית כתוצאה מהפחתת הלחץ בבית ובעבודה. אותה רווחה נפשית תאפשר לנו חיים שלווים ובריאים יותר. המשמעות בחיים אף היא נקשרת לרווחה הנפשית ולקונפליקט בית העבודה משום שכאשר יש לנו מטרה או תכלית משמעותית בחיים אנו מרגישים בטוחים יותר ואופטימיים יותר לגבי החיים ואלו השפעות חיוביות על הרווחה הנפשית שיקרינו לבסוף על הקונפליקט בפרט וקונפליקטים נוספים בחיים. המאמר מציג מחקר שנערך באמצעות שאלון מובנה הכולל שימוש בארבעה שאלונים שונים בקרב 100 נשים וגברים אשר נבחרו בהתנדבות. ממצאי המחקר: א. אין הבדל בין גברים ונשים ברמת הקונפליקט. ב. ככל שהקונפליקט גבוה יותר כך תפיסת המשמעות בחיים גבוהה יותר. ג. ככל שמספר התפקידים רב יותר כך המשמעות בחיים גבוהה יותר. ד. ככל שהמשמעות בחיים גבוהה יותר כך רמת הקונפליקט יורדת. וכן ממצאים נוספים: ככל שמספר התפקידים רב יותר כך רמת הרווחה הנפשית עולה וככל שרמת ההכנסה עולה כך הרווחה הנפשית עולה. הדיון עסק בקשרים שבין ארבע השערות המחקר ותוצאותיהם ומציע מספר מסקנות מעשיות וכן הצעות למחקרי המשך אשר יוכלו להרחיב לנו את היריעה בהבנת נושאים אלו.

המבוא
עבודה ומשפחה הם שני תחומים מרכזיים לרוב האנשים המנהלים קריירה ומשפחה. בשנים האחרונות חוקרים העמיקו את הקשרים בין שני תחומים אלו אשר התפתחו במידה רבה מאוד עקב שינויים דרמטיים במבנה כוח האדם הדמוגרפי (Edwards & Rothbard,2000; Greenhaus .& Parasuraman, 1999; Lambert, 1990; Staines, 1980)למרות שחוקרים קודמים נטו להתייחס אל עבודה ומשפחה כאל שני תחומים נפרדים (Brotheridge & Lee, 2005), ניתן לראות שכתוצאה משינויים תרבותיים, חברתיים וכלכליים שהתרחשו בעשורים האחרונים, יותר ויותר עובדים מתקשים לאזן בין המחויבות המשפחתית לבין המחויבות במקום העבודה (Allen, Herst, Bruck & Sutton, 2000), אך חשיבות האיזון בין הבית לעבודה הפכה להכרחית לאורך השנים (Byron, 2005; Eby et al.,2005). מחקרנו יתמקד בקונפליקט בין תפקידי ומצב בו יש דרישות מנוגדות ממערכת המשפחה ומערכת העבודה, כמו כן ההשפעות של הקונפליקט על הרווחה הנפשית בכל היבטיו הן מבחינה סובייקטיבית והן מבחינה רוחנית פילוסופית והמשמעות בחיים של הפרט.
קונפליקט בית – עבודה
Kahn et al (1964), הגדירו קונפליקט בית עבודה כקונפליקט בין שתי מערכות תפקידים בו הציפיות והדרישות של מערכת העבודה מתנגשות עם ציפיות ודרישות של מערכות אחרות מחוץ לעבודה, למשל, דרישות לשעות נוספות בעבודה חופפות עם דרישות המשפחה.Greenhaus & Beutell (1985), הגדירו את קונפליקט בית עבודה כצורה של קונפליקט בין תפקידי הנובע מדרישות סותרות המוצבות בו זמנית מתפקיד במערכת העבודה ומתפקיד במערכת המשפחה. קונפליקט בית עבודה יוצר תופעות נגטיביות כגון: שביעות רצון נמוכה מהחיים (1992, Aryee), סימפטומים פסיכוסומטיים (1991, Bird & Koball, Guelzow), שביעות רצון נמוכה מהעבודה (1996, King & King, Adams), שביעות רצון נמוכה מחיי המשפחה, היעדרויות מרובות ממקום העבודה, שחיקה נפשית ופיזית ובריאות ירודה ( 1985, Kelly & Voydanoff; 1985, Pleck). בנוסף, קונפליקט בין אחריות עבודה ומשפחה של הפרט מתויגות כקונפליקט עבודה משפחה (Boles, Johnston, & Hair, 1997). אספקט נוסף לקונפליקט בית- עבודה מתואר על ידי גורן בר (2001), כקונפליקט שנוצר בין ה"אני" (ego) ל"עצמי" (self). כאשר ה"אני" הוא מרכז התודעה וההיגיון שבאישיות, לעומת ה"עצמי" שמספק ראיה הוליסטית ונשגבת יותר (עפ"י מיפויו של ק. ג. יונג). לדעת גורן-בר, בכדי למצוא איזון נכון ומעשי בין משפחה וקריירה, בין ה"אני" ל"עצמי", אדם צריך להבין את מקורות התפתחותו ולהקשיב לנפש הפנימית שלו. בניית התא המשפחתי על כל מרכיביו (נישואין, רכישת בית, הרחבת משפחה ועוד) נחשבת לפעילות "אני" מובהקת, בעוד האיזון שלו עם הקריירה דורש את מעורבותו של ה"עצמי".