תוכן העניינים:

1 .   מבוא________________________________ 3

2 .   הצורך במנגנוני בקרה ופיקוח_______________ 3

3 .   דירקטוריון ווועדת ביקורת כמנגנון פיקוח על             ההנהלה הפעילה________________________ 4

4 .   דח"צים והמבקר הפנימי כאורגני פיקוח נוספים בחברות ציבוריות________________________ 7
5.   רואה חשבון המבקר כאורגן חיצוני המבקר את דוחותיה הכספיים של החברה_______________  9

6 .   אפקטיביות של מנגנוני בקרה ופיקוח בפועל_____
1 0 7.   סיכום ומסקנות_________________________ 11

8 .   רשימה ביבליוגרפית_____________________ 12

1 .           מבוא
עבודה זו עוסקת במנגנוני בקרה ופיקוח בחברה.
העבודה מסבירה את הצורך במנגנונים אלו ומהם  המנגנונים הקיימים, מה מהותם ומה תרומתו של כל אחד  מהם  לבקרה ופיקוח על חברה. בעבודה נבחנת השאלה: האם מנגנוני בקרה והפיקוח הקיימים אפקטיביים מספיק בהתמודדות עם בעיית הנציג? ואם לא אז מה ניתן לעשות עוד בנושא?

2 .           הצורך במנגנוני בקרה ופיקוח פרטים בעלי הון שרוצים בעזרת פעילותם העסקית להגדיל את עושרם  ביתר יעילות מאשר תשואה שיוכלו להשיא לבדם מאגדים את פעילותם בצורת תאגיד (לרוב) -חברה. ואכן צירוף משאבים משותפים של בעלי הון  מגשים מטרה זו עבורם, היות והתאגדות זו מקטינה לבעלי הון את עליות העסקה, מאפשרת התמחות וניצול יתרון יחסי של כל בעל הון בחברה, מנצלת יתרונות לגודל ומגבירה יעילות בפעולות העסקיות. עם ההתאגדות נוצרת ישות חדשה שמוזרמים אליה משאבים כלכליים. מרגע שהמשאבים הכלכליים נתונים לבעלותה, או לחזקתה של החברה, הרי שהחברה היא הישות המשפטית הנהנית מן הסמכות לנהל את משאביה, ולא עוד הפרטים הטבעיים העומדים מאחורי מסך ההתאגדות. במסגרת החברה הפרטים השולטים בנכסי החברה (מכוח תפקידיהם ומעמדם במסגרת האורגנים של החברה) – הם נפרדים, ולא זהים לבעליה של החברה. כאן נוצר חשש שייווצר פער אינטרסים המצוי בין מנהלי החברה לבין בעלי החברה.  בעוד שמטרת בעלי החברה הינה השאת ערכה של חברתם וכתוצאה מכך גם עושרם האישי, הפרטים המופקדים על ניהול נכסי החברה יעמדו בפני פיתוי ניצול לרעה של סמכויותיהם ולפעול לטובת אינטרסים של עצמם על חשבון שולחיהם, בעלי המניות. מתעורר החשש, שמא קבלת ההחלטות לא תיעשה בצורה המקדמת את עניינם של המשקיעים בצורה היעילה והאפקטיבית ביותר. זו היא בעיית הנציג-הבעיה המתעוררת כתוצאה מכך שהפרט האחד מנהל את ענייניו של הפרט האחר כך שתוצאותיהן של פעולות הפרט המייצג משפיעות על עושרו של הפרט המיוצג. הנציג, בהיותו איש פנים, יודע הרבה יותר על פעילות החברה והאינטרסים המנחים אותה מאשר בעל מניות. בעיה זו מתחדדת עוד יותר כאשר מדובר בחברה ציבורית:
בעוד שבחברה פרטית שבה-