מקומן של נשים בהיסטוריה הכתובה היה דל מאוד בעולם בכלל, ובאיראן בפרט, עד למחצית השנייה של המאה ה-20. הסיבה לכך טבועה באותה תפישה של ההיסטוריה כמתארת את המרחב הציבור, ממנו מודרו חסרי זכות הבחירה וההשפעה, כגון נשים. בשל אי-נוכחותן במוקדי ההשפעה הפוליטיים, נותרו הנשים מחוץ להיסטוריה. גם ההיסטוריוגרפיה האיראנית, אשר כלל לא נכתב במסגרתה דבר אודות המהפכה אלא כעבור 34 שנים, לא פעלה בצורה אחרת.
סיפורה של המהפכה החוקתית באיראן, אשר התרחשה בשנים 1905-1911, הוא מקרה החקר של עבודה זו.
תוכן עיניינים מבוא                                                                                                                –
1 – פרק א':
סקירת ההיסטוריוגרפיה איראנית וכתיבת היסטוריה מגדרית ונשית                      –
4 – פרק ב':
מקרי-החקר                                                                                                      – 7 – סיכום                                                                                                               – 10 – ביבליוגרפיה                                                                                                      –
1 2 –