הפקולטה לאמנויות החוג לאמנות התיאטרון תאוריות וביקורת של המאה ה- 20 תשס"ו, סמסטר ב' בחינת בית 2
שנה ב', תואר ראשון התכנית הרב תחומית באמנויות.
                                                                                                                                          4.7.2006
חלק ראשון – שאלה מס' 1
הקשר בין אנתרופולוגיה לתיאטרון הינו הדדי. הגישור בין אנטרופולוגיה לתאטרון נעשה בשנות ה- 50 של המאה- 20 כאשר אנתרופולוגים החלו להטמיע אל תוך המחקר האנתרופולוגי טרמינולוגיה של שפת הפרפורמנס. ו. טרנר (V.
Turner) החל לפעול בסוף שנות ה- 50 והשפיע על כניסת האנתרופולוגיה לתיאטרון וטבע את המושג social drama, אשר הגדיר באופן כללי את מחקרו כאנתרופולוג. במחקרו "From Ritual to  Theatre", המבוסס על מחקריו של א. ואן-גנפ ((A. Van-Gennep, טען טרנר כי המחקר האנתרופולוגי נטה בעיקר לחפש מערכות פנימיות של טקסים, ומיעט להתמקד בקשר האורגני שבין הפולחן והטקס לבין החברה. משום כך פיתח טרנר סכמה תלת-שלבית, המתארת לא רק את הטקס והפולחן (ובעיקר טקסי מעבר), אלא גם את מיקומם האורגני בתוך החברה: השלב הפרה לימינלי (Preliminal) הוא שלב ההתכוננות מתפקיד חברתי אחד לתפקיד חברתי אחר (הפרדות); השלב הלימינלי (Liminal) הינו השלב הטקסי הפולחני (גבולי או סיפי); השלב הפוסט לימינלי ((Post-Liminal הוא שלב הכניסה לתפקיד החדש (אשר קשה לזהות את סיומו). למשל, בטקס הבר-מצווה, השלב הפרה לימינלי הינו הלמידה של ההפטרה, השלב הלימינלי הינו העלייה לתורה מול הקהילה והשלב הפוסט לימינלי הינו השלב בו הנער מתחיל להיכנס לתוך התפקידים הבוגרים שלו. המבנה שטרנר מציע אינו בעל התחלה וסוף מוגדרים באופן ברור – הם מתחילים ומסתיימים באופן הדרגתי, בלתי מובחן לגמרי מחיי היום-יום, ומכאן ההתייחסות אליהם כבעלי קשר אורגני לחיים אלה. טרנר טוען כי בשלב הלימינלי ישנו מצב של טרנספורמציה בה הפרסונות הן אנשי סף העוברות לסוג אחר של קיום לזמן מה "אינן כאן ואינן שם" (למשל פרסונות החתן והכלה בטקס החופה עם בגדיהם החגיגיים) מה שיוצר טשטוש של שיוך חברתי מוגדר ותחושת אחווה "נטולת דיפרנציאציה", שהוא קורא לה; האחדה- "Communitas".
שני מונחים נוספים שתבע טרנר, על מנת לייחד סוג מסויים של טקסים לתחום אותו הוא מגדיר כתחום הבידור והפנאי, הם הלימינלי – Liminal והלימינואידי – Liminoid. טקסים לימינליים הם טקסים פולחניים ששיכים באופן אורגני למחזוריות החיים של הקהילה (ברית, נישואין, קבורה), או מחזוריות כללית יותר, הקשורה למשל לחגים ולחילופי העונות (למשל, פסח). טקסים לימינואידים –