החל משנות השבעים המאוחרות הפכה התקשורת האלקטרונית בכלל, והטלוויזיה בפרט, לגורם פופולארי בקרב האוכלוסייה המערבית. במהלך שלושת העשורים האחרונים, ככל שגדל התחכום התקשורתי, כן הפכה הטלוויזיה לחושפנית יותר ולמרכזית יותר בתקשורת ההמונים. עם התפתחותה המטאורית של התקשורת האלקטרונית הפכה גם הפרסומת לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו. אנו נתקלים בפרסומות בביתנו, ברחוב ובעבודה. מאמץ וידע רב (הנתמכים באמצעים רבים ותקציבי ענק) מושקעים בהפקתה של פרסומות כדי לעשותה מושכת יותר ומשכנעת יותר.
וכך התחכום הגובר של הפרסומת מחד והמשאבים העצומים המוזרמים לתעשיית הפרסומת  מאידך תורמים שניהם להאדרת כוחה של הפרסומת (כספי,
1 993).
מטרת העבודה היא לבדוק האם קיים שוני בתפיסת דמות האישה כפי שהיא מוצגת בפרסומות במאה ה- 21  לעומת דמותה כפי שהיא מוצגת בתיאורים פרסומיים בשנות השישים המאוחרות, והאם תיאורים אלה מייצגים נכונה את השינויים האובייקטיביים שחלו במציאות במעמד האישה המודרנית לעומת האישה המסורתית. לצורך בדיקה זו אחקור שתי פרסומות, אבדוק את ייצוג האישה בפרסומת שפורסמה בשנת 1966 וכן את ייצוג האישה  בפרסומת כפי שהיא מוצגת 42
שנה לאחר מכן בשנת 2008. את הייצוגים הללו אשווה אחד לשני ואנתח האם חל שינוי בייצוג נשים בפרסומת בשנת 1966 לעומת שנת 2008.
שאלות המחקר הן:
·         האם מתקיים שוני בין תיאורה של האישה המסורתית בפרסומות לעומת האישה המודרנית כפי שהיא מוצגת בפרסומות בשנות ה- 60 המאוחרות לעומת שנת 2008.
האם השינוי תואם את ההליכים האובייקטיבים המתנהלים במציאות בין שנות ה- 60 המאוחרות לעומת שנת 2008.
בפרק הראשון אוריינטציה כללית למחקר הנוכחי. הפרק זה הצורך במחקר זה תוך הצגת סקירה מחקרית קצרה הרלוונטית למחקר. בפרק השני הצגת התפתחותו של מעמד האישה בחברה במדינת ישראל מכינונה ועד היום. על מנת להציג את התפתחותו של מעמד האישה יוצגו מספר קריטריונים אשר מאפיינים מעמד האישה בחברה. הפרק יסתיים הסקירה של הפרק הבא אחריו. בפרק השלישי – תוצגנה גישות שונות הרלוונטיות לתפיסת סוגיית המוסר בעסקים כלל תוך מתן דגש מיוחד לעולם הפרסום. בפרק הרביעי הצגת מסגרת תיאורטית רלוונטית המתייחסת לניתוח תדמית האישה בפרסומות. כמו-כן, תתקיים התייחסות לחלק מהקריטריונים הנוגעים להתפתחותה של האישה ואשר הוצגו בפרק השני. בפרק החמישי שיטת המחקר וניתוח שתי פרסומות האחת משנות ה- 60 המאוחרות והשנייה משנת      2008 על פי המודל של דניאל צנדלר.
בפרק השישי  ממצאי המחקר בפרק החמישי דיון ומסקנות