תקציר – כניסת עובדים שכירים לקיבוצים התנועה הקיבוצית מאופיינת בערכים ובמאפיינים מבניים שמהווים מכנה משותף לכל הקיבוצים ומבדילים אותם מצורות חיים אחרות. אם כך, מה גרם לכניסת עובדים שכירים בעלי תפיסת עולם וצורת חיים שונה מזו של הקיבוץ להיכנס לתוכו? מה היה יחסם של העובדים הותיקים, חברי הקיבוץ לגבי כניסתם של העובדים השכירים? מה היה טיב הקשרים בין עובדי הקיבוץ לעובדים השכירים?
הקיבוץ מוגדר כחברה שיתופית, מאורגנת למטרות התיישבות, על יסוד בעלות הכלל על הקניין, עבודה עצמית, שוויון ושיתוף בשטחי הייצור, הצריכה והחינוך. בשל ערכים אלו המייחדים את הקיבוץ, היה קושי רב בהכנסת שכירים שהם בעלי תפיסת עולם שונה אל תוך הקיבוץ. ביסוד התפיסה הארגונית של הקיבוץ ישנה ההנחה שצרכי החברה והכלל קודמים לצרכי הפרט, כתוצאה מכך חשוב שחברי הקיבוץ לא ישלטו באופן אישי על האמצעים ולא יוכלו להחליט בעצמם אלא יביאו את פניותיהם לדיון בפני מוסד המייצג את הכלל בקיבוץ. מחויבות המוסד המייצג לטפל בכל הבעיות שבהן נתקל הפרט ולתת להן תשובות. בקיבוץ ישנה נוסחא שאומרת "הבעלים הם העובדים = העובדים הם הבעלים" וכל סטייה מנוסחה זו פוגמת בעיקרון הקיבוצי.
ערך מרכזי נוסף בתנועה הקיבוצית הוא ערך העבודה העצמית, עיקר ערך זה הינו הימנעות מהכנסת עובדים שכירים לקיבוץ מתוך אידיאולוגיה של עבודה עצמית כשורש לרווחיות, כמו כן הייתה הימנעות מהקמת מפעלים שבנויים על עבודה שכירה אף על פי שמפעלים אלו תרמו לפיתוח הארץ זה היווה הרס לקיבוץ.   המשק הקיבוצי התפתח על פי הדפוס של משק עצמי אשר מחויב להחזיק ענפים חקלאיים ותעשייתיים לשם פרנסתו וכן מטרתו לספק לחבריו את מרב השירותים החברתיים כמו חינוך, בריאות ומזון באופן ציבורי, כמו כן כל משק עצמי מתפקידו לנהל את עצמו ואת מגזרי פעולתו.
הקיבוץ שאף למלא פונקציות אלו והעסקת שכירים נתפסה כוויתור והתפשרות עם עקרונות המשק העצמי.  התנועה הקיבוצית עברה תהליכי שינוי שנבעו מהמשבר הכלכלי שהחל באמצע שנות השמונים. עד לפרוץ המשבר הכלכלי, התחושה של הצלחה כלכלית העניקה ביטחון לקיבוץ, אמון בעתיד ובעקרונות עליהם התבססה התנועה הקיבוצית, המשבר הביא לתחושת כישלון גדול וירידה בדימוי העצמי של חברי הקיבוץ, הייתה התמוטטות של אמונות ומיתוסים ובעיקר של מיתוס העמידות הכלכלית הקיבוצית.  המשבר הכלכלי בקיבוצים אילץ את הקיבוצים לבצע שינויים כלכליים, ארגוניים ואף במבנה של הקיבוץ. השינויים מסווגים בתחומים שונים כלהלן : בתחום התעסוקה, צריכה, בתחום הפוליטי ,במבנה המשק ובמבנה התנועתי. זאת ועוד, מיתוס ההתיישבות החלוצית , שבעבר היווה מוקד משמעותי בחיי החברה הקיבוצית נגוז. בשנות ה-80  החל במפעלי התעשייה של הקיבוץ תהליך של עליה בשיעור כניסת השכירים, תהליך זה קיבל תאוצה נוספת בשנות ה-90 . לאחר המשבר הכלכלי עלתה הרמה המקצועית שנדרשה בעבודה ונוצרו פערים בין צורכי המפעל לבין רצונות החברים אשר סרבו לעבוד בחלק מהעבודות שהמפעל דרש. עובדה זו, הביאה לגידול ניכר באיוש משרות אלו על-ידי עובדים שכירים. עבודה זו כוללת שלושה פרקים שיקנו לקורא תמונה כוללנית ורחבה ויהוו ניתוח מעמיק לנושא העבודה. הפרק הראשון הינו פרק תיאורטי, בפרק זה ישנן הגדרות, מאפיינים והקניית מושגים הקשורים לקיבוץ ולחברה הקיבוצית מבחינה תרבותית, חברתית ותעסוקתית. הפרק השני ידון ויסקור לעומק את תהליכי השינוי שעברה התעשייה הקיבוצית לאורך השנים על רקע המשבר הכלכלי שפקד את הקיבוץ בשנות ה-80.  השינויים משקפים את אופן התפתחותה של התעשייה , ההישגים, המשברים והקשיים להם נחשפה האוכלוסייה הקיבוצית והקיבוץ כמוסד לאור שינויים אלה, הפרק ידון בעיקר  בגורמים שבגללם הוכנסו שכירים לתעשייה הקיבוצית והביאו לשינוי משמעותי . הפרק השלישי הוא פרק מתודולוגי המבוסס על ניתוח נתונים מתוך שלושה ראיונות שערכנו בקרב שלושה אנשי מקצוע וותיקים משלושה קיבוצים שונים: "דן", "ברעם" "ושמיר" ומתוך דבריהם, הסקנו מסקנות, והגענו להבנה מתוך המציאות שאותה שיקפו כל אחד בסיפורו ובכך תרמו ידע רב לתשובה לשאלת המחקר ולשאלות המשנה. ייחודיות המחקר היא בכך שהוא דן בגורמים להכנסת העובדים השכירים כגוש אחד תוך הסברת השתלשלות האירועים  ומתן  תמונה כוללנית המספקת מענה לשאלת המחקר מתוך מגוון המקורות הספרותיים. בנוסף, המחקר ייחודו בכך שהוא מאיר את הקיבוץ באור חדש ומציג אותו כמוסד הרבה יותר פתוח מבחינה חברתית ותעסוקתית כלפי האוכלוסייה מבחוץ כדוגמת השכירים במחקר זה.  כלי המחקר לאיסוף הנתונים הינו ראיונות עומק חצי מובנים עם שאלות פתוחות בנושאים שעולים משאלת המחקר. במחקר השתתפו שלושה חברי קיבוץ וותיקים  משלושה קיבוצים שונים בגליל: קיבוץ "שמיר", "דן" ו"ברעם".  ממצאי המחקר מורים שעל אף כי ישנם גורמים רבים לכניסת השכירים לקיבוצים, עדיין ישנם שני גורמים מרכזיים אותם זוכרים אנשי הקיבוץ הוותיקים כגורמים עיקריים והמהותיים לכניסת העובדים השכירים והם:  הצורך בכוח אדם, והתייעלות מבחינה מקצועית.
עבודה זו סוקרת מבחינה תיאורטית את השתלשלות האירועים של התעשייה הקיבוצית, מתארת את תהליכי השינוי שעברה בעקבות המשבר הכלכלי, ומנתחת מתוך בוחן המציאות את שאכן התרחש. השילוב התיאורטי המעמיק יחד עם המחקר המעשי יוצרים תמונה מעניינת שמכילה ידע מעניין ורחב.