תקציר העבודה עבודה זו בוחנת את השאלה מדוע חל פיחות במספר העובדים המאוגדים באיגודים מקצועיים בישראל? הגורמים העיקריים המסבירים תופעה זו ומועלים בעבודה, קשורים בעיקר לפיחות שחל במעמדם של האיגודים המקצועיים.
השינויים הדינאמיים בכלכלת העולם ובשוקי העבודה יצרו מציאות חברתית, כלכלית ותעסוקתית חדשה. מערכת יחסי העבודה כפי שהכרנו עד למחצית שנות ה-80 השתנתה לחלוטין. תהליך הגלובליזציה של השווקים הפיננסיים, שסחף את המשק הישראלי בשנים האחרונות, המשך החשיפה לייבוא מתחרה, התפתחותה הדרמטית של תעשיית ההיי-טק – שהעצימה את תופעת החוזים האישיים – נסיגת התעשיות המסורתיות, האצת ההפרטה במשק, תהליכי דה-רגולציה וליברליזציה בשוקי הכספים, חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כניסת עובדים זרים למעגל העבודה, יצירת שוק עבודה שניוני של עובדים חלשים חסרי זכויות והגנה מקצועית, חדירה של תבניות העסקה חדשות ובלתי שגרתיות (מיקור-חוץ, עובדי קבלן, עובדים מרחוק), הגדלת הפערים בשכר וקפיצת המדרגה בהיקף האבטלה – כל אלה ערערו מהיסוד את מערכת יחסי העבודה הקיבוציים, האיצו את מגמות הביזור ביחסי העבודה, הביאו להגדלת הפערים החברתיים והביאו להיחלשות כוחם של האיגודים המקצועיים.
יש הטוענים כי מעמדם של האיגודים המקצועיים ירד כתוצאה מהחוסר בכלים המותאמים להתמודדות במשק שמתהווה. כלים ניהוליים כגון תהליכי קבלת החלטות ושימוש בטכניקות הסברה נכונות ומבוקרות הם רק חלק ממה שאין לאיגודים המקצועיים בניסיון לשמר את כוחם. כמו כן, המעבר מאידאולוגיה קולקטיביסטית בה מילאו האיגודים תפקיד מרכזי לאידאולוגיה אינדיבידואליסטית הרחיק חלק ניכר מציבור העובדים משורות הארגון. לכך מתלווה מאמץ המעסיקים ליצירת נאמנויות על בסיס אישי כתחליף לאיגוד המקצועי.
סיבות נוספות להחלשות האיגודים המקצועיים נובעות מהצרת הצעדים האופרטיביים שהאיגודים נהגו ליטול בעת משבר, כגון: פניה לבית הדין לעבודה, שנטה בעבר יותר לצד העובדים, נשק ההשבתה, שמתמוסס באמצעות צווים ואיגון ההפרטות בחוק במסגרת חוק ההסדרים מותיר את האיגודים המקצועיים בפני עובדה די מוגמרת של חוק וכל שנותר לו הוא ללחום על תנאי הפרישה.
נוסף על כך, בישראל, זכות ההתארגנות אינה זכות חוקתית, זוהי אחת הזכויות המוזכרות בהצעת חוק יסוד זכויות חברתיות, לצד הזכות לעבודה, חינוך ולבריאות, אך כידוע טרם נחקק חוק היסוד הזה. זכותם של עובדים להתארגן אינה מובנת מאליה, מעסיקים רבים אינם מכירים בה ועושים כל שביכולתם למנוע את מימושה.
בעקבות האמור לעיל חלה ירידה במספר המאוגדים באיגודים מקצועיים, כאשר ניתן לראות בעליית הליכוד לשלטון ב-1977 כראשיתו של תהליך שהגיע לשיא ב-1995, עת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ניתק הקשר שבין ביטוח בריאות לחברות באיגוד מקצועי.
לסיכום, התשובה לשאלה מדוע חל פיחות במספר העובדים המאוגדים באיגודים מקצועיים בישראל נעוצה, בעיקרה, בגורמים העיקריים המסבירים את הפיחות שחל במעמדם של האיגודים המקצועיים עצמם.
תוכן עניינים
1.         מבוא. 3
2 .         זכות ההתאגדות. 3
2 .1.          כללי 3
2 .2.          המצב בישראל. 3
3 .         המניעים להצטרפות לאיגודים מקצועיים.. 4
4 .         הפיחות במעמדם של האיגודים המקצועיים.. 5
4 .1.          כללי:. 5
4 .2.         שינויים במערכת יחסי העבודה בישראל וירידת כוחה של ההסתדרות. 5
4 .3.         שינויים במאפייני כוח העבודה בישראל. 6
4 .3.1.              החברה ועולם העבודה המודרני 6
4 .3.2.              הגמשת שוק העבודה. 7
4 .4.          גלובליזציה. 7
4 .5.          הריבון:. 7
5.         "צפיפות איגודים" וירידת שיעור המאוגדים בישראל. 8
6 .         השינוי בקרב ציבור המאוגדים.. 8
7.         סיכום.. 9
8 .         בבליוגרפיה. 10