-עבודה זו מבקשת לזהות יחסים סיבתיים בין גורמים שמוגדרים כמרכיבי הגלובליזציה לבין הפרוצדורות הסוציאל הדמוקרטיות, הגירת עבודה במשמעות שהמדינה בעלת המשטר הסוציאל דמוקרטי מכילה אליה דפוס חדש של קליטת מהגרים הבאים אליה לצורכי עבודה כתוצאה מעוניו ממצוקה בארץ הולדתו של המהגר. חברה סוציאל דמוקרטית שחרטה על דגלה שוויון ומעמד שווה לפועל נדרשת לכוח עבודה מבחוץ, דבר שיש בו כדי חסרונות רבים לאזרח מין השורה.  הבעדוה מבקשת לבחון את השפעת  הגלובליזציה על הסוציאל דמוקרטיה בהקשר של מהגרי עבודה. לדעתי, למסקנות התיאורטיות של חיבור זה תהיה משמעות גדולה: זאת  מכיוון שמציאת הפגמים שבדו-קיום שבין האוניברסליזם הגלובלי לשיטה הסוציאל דמוקרטית יכולה להוביל אותנו לפתרונות קונקרטיים ומעשיים. זאת בשעה שאי הבנה של הפגמים האלה יכולה להוביל למחאה לגלובליזציה שלעיתים קרובות מצטיירת כחסרת כל בסיס עובדתי-אמפירי על ידי אידיאולוגיות פרטיקולאריות. אני מבקשת לאמוד שני מרכיבים מדידים: הראשון קשור– תוצר והמנוע של תהלכי הגלובליזציה (כמשתנה בלתי תלוי); ואילו השני קשור למופעים החברתיים של הסוציאל דמוקרטיה – שיטה שאין לה אלטרנטיבה אידיאולוגית פוליטית להצדקת השליטה בחברה המודרנית. המופעים שבחרתי בתור משתנים תלויים מוגדרים על ידי פרקטיקות פוליטיות בנושא הגירת עבודה.  ההנחה של החיבור הזה היא כי התפתחות כלכלית – היא היא זו שמניע את גלגלי הקדמה. הנחה זו מקובלת על החוקרים משמאל ומן הימין: זאת מכיוון שאין וויכוח על טבעה של התפתחות הכלכלית, אלא יש ויכוח על אופן בו הפוליטיקה מחלקת את הפירות של התפתחות זו. היה זה קרל מרקס שאמר כי התנאים החומריים הם אלה המכתיבים את החיים הפוליטיים, היה זה מרקס שטען כי כל שינוי ביחסי ייצור מוביל לשינוי בבניין העל המשפטי והמדיני.  אבל האם זו לא הייתה ההיסטוריה, שהוכיחה כי השיטה שמבוססת על חירות כלכלית היא זו שמביאה ליותר עושר? האם התערבות פוליטית בכלכלה היא הייתה זו שהובילה לאסונות חברתיים. אם כך ההתפתחות הכלכלית שמבוססת על ערכי חופש וחירות היא זו שיכולה להיות תנאי לחברה חופשית. הנחת היסוד הינה כי שוק חופשי הוא תנאי לדמוקרטיה, ואילו גלובליזציה כפי שהיא מתנהלת היום מושתתת על עקרונות של השוק החופשי. אז מדוע נשמעות יותר ויותר טענות כנגד הגלובליזציה, כי היא זו שפוגעת פגיעה חמורה מאוד בהליך הדמוקרטי? מדוע גלובליזציה זוכה להאשמות שהיא מרוקנת מתוכן את הדמוקרטיה, שלא יכולה לתפקד בתנאים של גלובליזציה, בהם מדיניות כלכלית מוכתבת על ידי ארגונים רב-לאומיים מדוע גלובליזציה היא הדבר הראשון שיש לצעוק כשמאשימים את אוזלת ידה של סוציאל-דמוקרטיה ומדינת הרווחה? האומנם גלובליזציה היא זו שלא מאפשרת לדמוקרטיה להחליט כיצד לחלק את רווחי הצמיחה?
ההשערה שלי היא כי בתוך טבעה של הגלובליזציה אין פגיעה בעקרונות השוויון הדמוקרטיים, אלא האופן בו היא מיושמת ונקלטת על ידי מדינות שונות – יכול להיות בעייתי. הגלובליזציה כפי שאני מבינה אותה היא פרי ידו של אדם ולא תופעה  סטיכית, לא מדידה, לא ניתנת לניהול. שאלת המחקר שתיבחן בעבודה זו : מהי השפעת הגלובוליזציה  על מדינות הסוציאל דמוקרטיה (מדינות רווחה) בהקשר של  מהגרי עבודה  המקור לטיעוני הביקורת שאני מתמודדת מולם טמון במחקר רב בנושא הגלובליזציה בתחומים הכלכלי, פוליטי והתרבותי.