א.      נטלי זימון-דיוויס במאמרה מתייחסת למורכבות שבה נכנס הדפוס לתרבות העממית, היא מצינת שהוא יצר סוגי קהלים חדשים וכונן תרבויות שונות, היא מביא לנו חלוקה של פשוטי העם אילו שנמצאים בשולי האוריינות לבין בעלי האמצעים, אצילים אילה שנמצאים במרכז ידע האוריינות, מאמרה סוקר בפנינו ניתוח מעמיק על האופן שבו חלחל הידע דרך ערוץ תקשורת שנוצר בין שני "המחנות" מצד אחד העיר ומהצד השני מסורות ותרבויות שהיו עד אז מבודדות.
הידע הועבר והופץ בתחילתו בידי ריכוז מאוד מצומצם של בני אצולה, אנשי דת ובעלי בתי דפוס מה שבנוסף לא תרם גם זה הדיאלקט שנכתב בספרים שלא היה ניב מקומי, האנשים היחידים שבדרך כלל ידעו ואופשרו ללמוד קרוא או/ו כתוב שלא תמיד הלכו יחד היו חניכים ושוליות של אומנים וכמרים , מה שרק תרם לתהום שנוצרה בהתחלה כי השפה שהם ינקו ממנה היה דיאלקט שונה מהשפה בכפרם, אם הזמן הופצו הספרים הראשונים לכפר שבדך כלל היו ספרי דת שהועברו על ידי רוכלים פרוטסטנטים, אך לא זאת הייתה הבעיה היחידה ,גם הזמינות אילה לא מספיק שאדם יכול להרשות לעצמו לרכוש ספרים אין זה אומר שהוא יכול להשיגם מבחינה אינטלקטואלית או שבכלל יש לספר שימוש קיומי בחיי היום יום שלו אשר היו שונים מחיי העיר, אל לנו לשכוח את הצמצום של ספרים בדיאלקטים מאוד מועטים.