מבחן בית (ציון 95), מדינת רווחה ההיסטוריה בישראל

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח
שנת הגשה 2008
מספר מילים 2702
מספר מקורות 9

תקציר העבודה

המסלול האקדמי המכללה למינהל החוג למדעי ההתנהגות לימודים לתואר ראשון – מסלול ערב   היסודות הפסיכולוגיים והחברתיים בעיצוב מדיניות   מבחן בית   עליך לבחור ולענות על שאלה אחת (בלבד) מתוך 2 השאלות הבאות:
  שאלה 1:
קיימת טענה לפיה מדינת הרווחה שיפרה במידה לא מבוטלת את תנאי החיים של רוב האוכלוסייה בישראל. היא לא שינתה את אופייה הבלתי-שוויוני של החברה, לא חיסלה את העוני, וכאמור לא פגעה ביסודות המשטר הקפיטליסטי. אבל היא בהחלט ריככה מתחים חברתיים וסיפקה לגיטימציה למשטר הכלכלי.
  א. יש להסביר טיעון זה על סמך החומר שנלמד בקורס, תוך התייחסות להיסטוריה של מדינת הרווחה בעולם ובישראל.
ב. יש לחוות את דעתך ביחס למדינת הרווחה בישראל, כיום ובעתיד.       שאלה 2:
"המדינה חייבת לדאוג שלא יהיו רעבים" כך טוען ארגון "לתת", המסייע לאלפי נזקקים, בעתירה תקדימית לבג"צ (אשר הוגשה בפברואר 2007). לטענת הארגון, המדינה חייבת לקחת אחריות על חלוקת מזון המהווה, לעיתים, קיום מינימלי של אזרחים במדינה. ביסוד העתירה, עומדת הטענה כי ביטחון תזונתי מינימלי, הוא זכות חוקתית בסיסית של הציבור במדינה לקבלת מזון בסיסי וחובתה של המדינה לדאוג לכך.  יש להסביר ולדון בקטע כתבה זה תוך התייחסות ל:
א. רעיון הביטחון התזונתי. ב. החברה האזרחית ג. המודלים השונים של מדינת הרווחה בעידן הגלובליזציה.   מועד הגשת מבחן הבית –  10.2.08
במדור עבודות.
   הנחיות כלליות:
המבחן תיכתב בגופן דויד – גודל 12, רווח בין השורות של שורה וחצי, יש לשמור על רוחב השוליים המקובל משני הצדדים.
היקף המבחן יהיה עד 5 עמודים בלבד.
  יש להקפיד על מבנה העבודה ועל כללי הציטוט של ה- APA.
לא לשכוח לציין לאיזו שאלה אתם עונים!   מבחנים שלא יוגשו במועד לא יתקבלו.
  בהצלחה!! דמוקרטיה הינה מסגרת חברתית שיוויונית- "הטוב המשותף"- דבר היוצר בסיס משותף בין כל הפרטים בחברה , אך למרות זאת ,עדין ישנם קבוצות באוכלוסיה שלא זכו למעמד. נראה שבכל שלב בהיסטוריה גם  בדמוקרטיה הליברלית, שהינה אף שיוויונית יותר, היו פרטים וקבוצות שזכויותיהם לא מומשו ופרטים וקבוצות אחרים שכלל לא נמנו עם הנהנים מן ההסדרים הליברל- דמוקרטיים. (עוז, 1999). הדמוקרטיה היא שלטון הדמוס, קרי שלטון העם. היוונים הבינו אותו כשלטון הרבים, להבדיל משלטון המעטים ושלטון האחד. מובן שהרבים אינם כולם: העם האתוני הוא כלל האזרחים החופשיים ממין זכר.