מדובר בעבודת סמינריון, בסמינר מחקר בנושא: הכנה לשעת חירום בקרב קשישים. למאמר מצורף (בנספח) שאלון שעליו ענו קשישים מעל לגיל 65, גברים ונשים, מערים, כפרים וקיבוצים, ממוצא ולאום שונה. המאמר דן במשתנה התלוי הכנה לשעת חירום, ו- 3 משתנים בלתי תלויים: התנסות עבר במשבר באירוע חירום, תחושת איום עכשווית, והון חברתי כגון: משפחה, חברים, שכנים וקהילה,  והשפעתם על ההכנה לחירום. בתחילת העבודה ישנה סקירה ספרותית נרחבת על כל המשתנים, כל משתנה בנפרד. בהמשך השערות המחקר בעקבות הסקירה, השיטה, הנתונים הסטטיסטיים, ממצאים עם טבלות מתאימות של: ממוצעים, סטיית תקן, אלפא, ומתאמי פירסון של כל המשתנים,ולבסוף סיכום ומסקנות מהמחקר והמלצות למחקר עתידי. בביבליוגרפיה ישנם 46 מקורות, 5 בעברית ו- 41 באנגלית אשר נקראו, נבדקו ותורגמו ברמה גבוהה. בעבודה סה"כ 36 עמודים. העבודה קיבלה ציון של 94
ממרצה בכיר באוניברסיטת חיפה.
תוכן עניינים
עמוד
1 . תקציר
3
2 . מבוא
4
3 . סקירת ספרות 5
 
3 .1 הכנה לשעת חירום
3 .2 התנסות במשבר
3 .3 הון חברתי
3 .4 תחושת איום 5
7
9

1 2
4 . השערות המחקר
1 6
5. השיטה
1 7
6 . ניתוחים סטטיסטיים                                                                                                                             
1 8
7. ממצאים
1 8
8 . סיכום ומסקנות
2 0 רשימת מקורות
2 2
נספח – שאלון
2 7

1 . תקציר מחקר זה בוחן את הקשר בין 3 משתנים בלתי תלויים: התנסות במשבר, הון חברתי ותחושת איום למשתנה תלוי: הכנה לשעת חירום בקרב אוכלוסיית הקשישים.
הספרות אשר נסקרה בנוגע להכנה לשעת חירום כוללת עמידות וחוסן, הנגשת מידע לציבור, תכנון מראש ופעילויות של הגנה עצמית.
מסקירת ספרות עדכנית של המשתנים הבלתי תלויים, עולות טענות סותרות: התנסות במשבר – קיימות שתי גישות המנסות להסביר השפעה של התנסות במשבר מוקדם על ההתמודדות עם משבר נוכחי: גישת הפגיעות, הטוענת כי מי שנחשף בעבר למצב משברי יהיה פגיע יותר למצב כזה בעתיד ולעומתה, גישת החוסן, הטוענת כי מי שנחשף בעבר למצב משברי יהיה חסין יותר למצב כזה בעתיד.
הון חברתי – הוגדר כצירוף של המשאבים בפועל ובכוח הנובעים מהחזקת רשת מתמידה של קשרי היכרות והכרה הדדיים. גם בנושא זה אין הסכמה בין החוקרים, כאשר חלקם טוענים כי תמיכה חברתית ומשפחתית מסייעים להפחתת תחושות לחץ וחרדה וחלקם טוענים שאלו דווקא מגבירים אותם.
תחושת איום –  מושפעת מגורמים אישיים ומצביים של הפרט וסביבתו ולכן אין הנחה חד משמעית בנוגע להשפעתה על הכנה לשעת חירום.
מתוך סקירת הספרות, נגזרו השערות המחקר. המחקר התבצע על ידי שאלונים מובנים שהועברו לכ – 200 קשישים על ידי 21 סטודנטים לעבודה סוציאלית שנה ג', כחלק מדרישות הקורס "סמינר מחקר".
כפי ששיערנו, נמצא כי אין קשר בין התנסות במשבר והכנה לשעת חירום. בנוגע להון חברתי, השערתנו אוששה חלקית: מבחינת חרום כולל השערה זו אוששה במלואה, נמצא שישנו קשר חיובי בין ההון החברתי והכנה לשעת חרום, אך בתת המשתנה של הכנה המתייחס להכנת מיקום לשעת חרום נמצא קשר שלילי בינו ובין ההון החברתי. בנוגע לתחושת איום, השערתנו אוששה חלקית – משתנה זה לא נמצא מובהק סטטיסטית במחקר אך נמצא קשר חיובי בין תחושת איום והכנה כוללת לחירום וקשר שלילי בין משתנה זה לתת המשתנה הכנה לפיגוע אטום.