העבודה דנה בהתפתחות הכלכלה במצרים לאחר מלחמת יום כיםפור ועד אמצע שנות השמונים. עבודת רפראט במסגרת לימודים לתואר שני באוניברסיטת תל אביב - מזה"ת בין זמננו.

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 4275
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

מבוא
מצרים שוכנת בצומת היבשות אסיה ואפריקה. שטחה של מצרים הוא 1,002,00 קמ"ר והיא משתרעת על רצועת אדמה צרה בין מדבריות רחבי ידיים. מצרים היא ארץ חשוכת גשמים ברובה, הצמודה לגדותיו של נהר הנילוס ולכודה בין מדבריות צחיחים, המדבר הערבי ממזרח והמדבר הלובי, ממערב. בעקבות כך עמק הנילוס מרכז מסביבו המוני אנשים הרוחשים על גדות הנהר ובשדות שמסביב. הנילוס, שעושה דרך של יותר מאלף ושש מאות קילומטרים, מוואדי חלפא בדרום ועד לים התיכון בצפון, משך את האדם אל גדותיו מאז ומקדם, כדי שייהנה ממקורות החיים הטמונים בו. כלכלת מצרים מאופיינת בריבוי טבעי גבוה ובמעבר איטי לתיעוש ולמודרניזציה בחקלאות. מבנה המשק המצרי היה חקלאי בעיקרו והשתנה עם התחלת התיעוש ועליית משקלם של ענפי השירותים. משקלה של החקלאות ירד, אף שהיא עדיין ממלאת במשק הלאומי תפקיד מרכזי. בעת העתיקה מצרים הייתה ידועה בשפע משאביה והייתה מושא קנאתם של מדינות רבות. גם את העת החדשה החלה מצרים באופן מרשים. מערכות ההשקיה, שהוקמו בה, ראשיות התעשייה, שנשענו בין השאר בין עושרה של הארץ בכותנה, והתפתחות התשתית של המדינה, הבטיחו רבות לגביי עליית רמתה ומעמדה. אולם, עם כל הישגי המודרניזציה שהוזכרו ועם כל המשאבים הכלכליים שמצרים התברכה בהם כמו: נפט, תעלת סואץ, נכסים תיירותיים וכד', מתקשה מדינה זו להתמודד עם האתגרים והדינאמיות של העת החדשה, כפי שעשו מדינות רבות אחרות באזור. היערכותה הארגונית אינה מדביקה את הצרכים והריבוי המהיר של האוכלוסייה מקשה על האתגרים הכלכליים. בקצב הצמיחה של המשק המצרי חלו טלטלות רבות לאורך השנים. בהשוואה לתנופת הפיתוח הניכרת בשנים 1955 עד 1965, חל בסוף שנת 1965
צמצום ניכר בהיקף ההשקעות והפעילות הכלכלית הואטה. ב- 1966 גידולו של התוצר קטן באופן משמעותי, עד שהופסק וחל גידול בשיעור האבטלה. המלחמות עם מדינת ישראל בשנים
1 967 עד 1970 הוסיפו לקשיים הכלכליים, אבדו ההכנסות מתעלת סואץ, התיירות הצטמצמה, שטח סיני נכבש ע"י מדינת ישראל וכך גם מקורות הנפט שבאזור זה. כמו כן כל האזור התעשייתי שעל הגדה המערבית של התעלה נהרס ופונה מתושביו. ההוצאות הצבאיות הוכפלו בשנים אלה וגרמו לירידת היקף ההשקעות בתוצר הלאומי, זאת למרות הסיוע הכלכלי מארצות הנפט הערביות ומברית המועצות, וברמת החיים לא חל שיפור רב בשנים אלה. קצב הריבוי המהיר של האוכלוסייה והוצאות ביטחון גדלות לא אפשרו העלאת רמת החיים. קשה במיוחד מצבם של החקלאים, שהכנסתם מגיעה לכדי 60 אחוזים מההכנסה הממוצעת לנפש.
בעיית המשאבים המוגבלים כופה על מצרים תלות בסיוע מדינות אחרות וכופה עליה איזון עדין במבנה הכלכלי – חברתי – פנימי. התפתחותה הכלכלית של מצרים נמצאת במרוץ מתמיד עם גידול האוכלוסייה ועם האפשרויות להגדלת שטחי הקרקע והיבול. אולם, קצב הצמיחה הכלכלי לא היה מהיר יותר, זאת בעקבות קצב איטי של תוספת שטחים מעובדים ושטחי יבול.
התפתחות איטית של שטחי חקלאות לעומת גידול מהיר של האוכלוסייה ובמיוחד האוכלוסייה הכפרית, הביא לתנועה המונית מן הכפר אל העיר. גידול באוכלוסיה בערים לא היה מלווה בהרחבה מקבילה של התשתית – מערכת ביוב, מים, כבישים, תחבורה, וכו'. גם המערכות הקיימות לא תוחזקו כראוי וגורמים אלה יצרו בעיות חמורות ביותר של איכות החיים. סיבה נוספת למצוקתה הכלכלית של מצרים היא רמת השקעות נמוכה, הנובעת מרמת חסכון מקומי נמוכה, שהיא במידה רבה פועל יוצא מהוצאותיה הביטחוניות הגבוהות של מצרים. אשר לתעשיית הברזל והפלדה, הרי למרות שהוחל בהקמתה בתחילת שנות השישים לא הייתה היא כדאית, מאחר ומוצריה יקרים בהרבה מאשר בחו"ל וכתוצאה מכך הושפעה לרעה כדאיות של שורה של תעשיות להן משמשים מוצרי תעשיות המתכת המצרית כחומר גלם. גורמים נוספים, שהשפיעו במידה מכרעת לכיוון קיפאון בכלכלה המצרית, הם הלאמת רוב היחידות הכלכליות במשק המצרי, מערכת הבנקים, התעשייה, המסחר וכו' בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים. ההלאמה הביאה לריכוז סמכויות ונטילת יוזמה, הארכת צינורות קבלת החלטות והתאבנותן. גם החלטת ממשלת מצרים על הקצאות מכסות לקליטת עובדים במפעלים, במשרדי ממשלה ובמקומות עבודה אחרים, וזאת על מנת למנוע אבטלה גרמה לתוצאה של העסקת עובדים מיותרים במקומות עבודה, שבחלקם מגבירים את תהליך הבירוקרטיזציה. מדיניות מצרים אף נטרלה את מנגנון השוק על ידי קביעת מחירים במערכות משק מרכזיות, כגון קביעת מחירים לקניית מוצרי חקלאות עיקריים מידי האיכרים, קביעת מחירים נמוכים לצרכן וסבסוד של מוצרי מזון בסיסיים כמו קמח וסוכר. כל אלה התפשטו בגוף הכלכלה המצרית ומנעו ממנו פיתוח והבראה, אף במסגרת אפשרויותיה המצומצמות של מצרים בגלל מחסור במשאבים חיוניים. בעבודה זו אנסה לעמוד על מגמות אלו בכלכלת מצרים בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים ועד אמצע שנות השמונים. שאלת המחקר בעבודה היא: מה היו עיקר המגמות הכלכליות שהשפיעו על כלכלתה של מצרים בשנים שלאחר מלחמת יום הכיפורים ועד אמצע שנות השמונים?
תוכן עניינים
מבוא עמ'
1 מגמות גידול האוכלוסין והשפעתם על הכלכלה עמ'
4 התיעוש במצרים–  ..       עמ' 8                            ענף החקלאות .עמ'
1 0 משקי הנפט -עמ'
1 2
מקורו סיוע ומענקים ממדינות זרות       עמ' 14
סיכום –..         עמ' 16
ביבליוגרפיה -עמ'
1 8        העבודה בפונט
1 3, רווח כפול