בעבודה זו נבדוק את הקשר בין שחיקה לשביעות רצון ובין שחיקה ליחס הוגן לעובדים בעבודה . כאשר המשתנה התלוי ( המוסבר ) הוא השחיקה והמשתנים הבלתי תלויים ( המסבירים ) הם שביעות רצון והוגנות .
שחיקה (Burnout) היא מושג יחסית חדש בקו התפר שבין הפסיכולוגיה החברתית של העבודה, לפסיכולוגיה של הלחץ . המהירות, שבה השתלב מושג השחיקה הנפשית בחיי היום-יום מרשימה, אך בו בזמן המושג הפך להיות תווית לתופעות רבות, וניתן לפרשו באופנים שונים, כך שיש קושי בהגדרתו. רוב ההגדרות של מושגי השחיקה מתייחסות לתהליך של אובדן אנרגיה נפשית, וירידה בתפקוד כתוצאה מלחצים יום-יומיים נמשכים. מסיבה זו נקשר מושג השחיקה למושגים כגון: אי שביעות רצון, לחץ תעסוקתי, תסכול, ניכור ודיכאון ( פיינס מלאך , 1984 ) .
פרידמן ולוטן (1985) מסכמים ומסבירים, שבין ההגדרות השונות לתופעת השחיקה קיימים דמיון והבדלים כאחד, רוב ההגדרות של מושג השחיקה מתייחסות לשינויים בעמדות ובהתנהגות, המתרחשים בתגובה ללחץ ולדרישות-יתר בעבודה, אצל העובדים בתפקידים, המחייבים מגע הדוק עם אנשים ומתן שירות להם. רוב ההגדרות של מושג השחיקה רואות את תהליך אובדן האנרגיה הנפשית והירידה בתפקוד, כנובע מלחצים יום-יומיים נמשכים (להבדיל ממאורעות חיים קריטיים וחד-פעמיים). הממצאים מבוססים הן על הגישה הקלינית – אותה מייצג פרוידנברג, שבדק את הדינאמיקה של שחיקה באדם, שהתמוטט באופן נפשי כתוצאה מעבודתו. עובדים שחוקים נוטים לאחר לעבודתם, לעזוב לפני הזמן, להאריך את ההפסקות, ואפילו להיעדר לחלוטין מן העבודה. הם, שהיו בעבר נלהבים ומסורים לעבודתם ומלאי יוזמה, מפתחים יחס של "אני לא שם". יש אמנם הסכמה כללית, שהסימפטומים המאפיינים שחיקה כוללים מרכיבים פיסיים, רגשיים ורוחניים, אך למרות הסכמה זו, אין התהליך זהה אצל כל אדם: יש אנשים, שתגובתם העיקרית לתהליך השחיקה היא גופנית: תגובותיהם של אחרים הן רגשיות, בעיקרן, ויש המגיבים בכל קשת התגובות – הגופניות, הרגשיות והרוחניות. הקביעה אם עובד "שחוק" אינה קלה. לא תמיד מופיעים כל הסימנים, וכן לא מתאים להתייחס לתופעה בגישה דיכוטומית, בעיקר מפני ששחיקה הינה תהליך ולא אירוע.  זאת בניגוד למאורעות חיים דרמטיים או לחצים מתמשכים המוכרים ומזוהים בבירור. תהליך זה אינו מזוהה בקלות, אינו מקבל לגיטימציה, וכך מוחרפים ביטויי השחיקה. אחת הסיבות העיקריות לשחיקה נעוצה באדם עצמו, ובמקרים כאלה שינוי העבודה או בקשת טיפול נפשי עשויים להיות הפתרונות הטובים ביותר. אחת ההנחות היא, כי המכנה המשותף לכל גורמי השחיקה, שמקורם בעבודה עצמה הוא, שכל אחד מהם תורם לתחושה, שאין הדבר משנה כלל באיזו מסירות אתה עובד – התמורה, במונחים של תחושת הגשמה, הכרת תודה, קידום או הערכה אינה משולמת כראוי. על פי האמור לעיל , השערות החקר הן כדלקמן : ככל שרמת שביעות הרצון של העובד נמוכה יותר , כך רמת השחיקה שלו תהיה גבוהה יותר .
ככל שהיחס ההוגן כלפי העובד יהיה נמוך יותר , כך רמת השחיקה שלו תהיה גבוהה יותר . תוכן עניינים מבוא
-…
עמ' 1-5
השיטה -.עמ' 6
כלי המחקר עמ'  8 -7
השערות -עמ' 9
תוצאות ..עמ' 10-11
דיון -…עמ' 12-15
מסקנות ..עמ' 15-16
ביבליוגרפיה –..עמ' 17