תקציר האם נכונה האמרה כי האדם נוהג כפי שהוא חי? טילמן והובס )  Tillman & Hobbs, בתוך טאובמן – בן-ארי, 2005) ציינו במאמרם המפורסם, שאדם המפגין תכונות מסוימות בחברה, ינהג בכביש באופן דומה. האמרה נעוצה ברעיון שקיימות תכונות פסיכולוגיות קבועות שמיטיבות או מכבידות על מטלת הנהג (כמו רשלנות, תוקפנות, או לחילופין – אחריות), המאפיינות את אישיות האדם ולפיכך יבואו לידי ביטוי בכל הקשר של חייו (טאובמן-בן-ארי, 2005). הספרות המחקרית דנה בסוגיית האישיות והנהיגה כבר שנים רבות. דיון מהסוג הזה יוכל אולי בעתיד לתת מענה לבעיה הקשה הפוקדת את חברתנו כיום והיא בעיית הקטל בדרכים, על ידי אפיון הנהג המועד לתאונות ועל בסיס זה לפתח תוכניות מניעה.
עבודה זו תנסה להציג סקירה ממצה של חקר האישיות והנהיגה. חלקה הראשון של העבודה  יפתח בסקירה קצרה של מושג הנהיגה ותציג את הבעיה של הקטל בדרכים. לאחר מכן, תוצג סקירה קצרה של חקר האישיות והנהיגה ויובאו מספר מחקרים אשר עסקו בנושא זה. חלקה השני של העבודה יעסוק באופן מפורט במספר תכונות אישיות שנמצאו בספרות כבעלות השפעה ישירה על נהיגה וכתוצאה מכך על תאונות הדרכים. בין תכונות האישיות שיידונו בחלק זה הן תכונת חיפוש הריגושים וכחלק בלתי נפרד ממנה הנטייה ללקיחת סיכונים, טיפוס האישיות A לעומת טיפוס האישיות B, מוקד שליטה, מסוגלות עצמית וכמובן הבדלים בין המינים בנהיגה.