דיני מסים סיכומי הרצאות סמסטר א' – תשס"ג שנה ב                         מבוא -… 1
מהי הגדרת הכנסה? –… 1
מהו הדבר שמייחד את מושג ההכנסה? –… 2
מס רווחי הון על הבורסה .. 6
מס הכנסה על רווח הוני – 6
היקף תחולת המס – 8
מקור ההכנסה — 9
הרפורמה החדשה – 2003 – 11
תושב ישראל -.. 11
תושב לגבי חברה . 12
הרפורמה במס -… 14
סעיף 2
לפקודת מס הכנסה  [תיקון אחרון 19/5/02] . 14
סעיף 4 א. – (רבתי) .. 14
עוד 2
עניינים שחל שיפור ברפורמה . 15
סעיף 4.
מקום הכנסה במכירה לחוץ לארץ; –… 15
סעיף 75ב. (רבתי) – 16
סעיף 2
(רישא) -… 16
שנת מס שוטפת 17
קיזוז הפסדים . 17
הטלת מס 18
סעיף 2(10) 18
סעיף 2(8) חקלאות; . 19
סעיף 2(9) פטנט וזכות יוצרים; 19
סעיף 2(1) עסק ומשלח יד; -.. 20 קיזוז הפסדים -… 22
סעיף 2 (1) 22
ע"א 52/58 רפאל מני נ' פקיד השומה פ"ד יג 460 -. 22
סעיף 2(1) . 23
סעיף 28 … 23
פס"ד גולדשטיין נ' פקיד השומה –… 24
סעיף 2(6) .
5 עסקה מסחרית -.. 26
עסקה מסחרית -.. 27
סעיף 2(1) "מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי" — 27
פס"ד אסיל נ' פקיד השומה -. 29
פס"ד מירון ובן ציון נ' פקיד השומה — 29
סעיף 2(2) . 31
הטלת מס (המשך) … 33
סעיף 2(2) . 33
תשלומים חוזרים ונשנים – 33
סעיף 2(5) גמלאות; .. 33
אנונה 33
מלוג . 34
סעיף 9(23) סכומים על-פי הסכם עזבון בחיים; -.. 35
יש 2 סוגי פיצויים -… 35
חישוב הכנסה — 36
נחזור לסעיף
2 (1) – עסק ומשלח יד — 36
לסיכום: — 37
ובפס"ד רולס-רוייס . 38
מבחנים להכנסה הונית / פירותית — 39
הוצאות … 39
סעיף 17 … 40 הוצאות מוכרות והוצאות מעורבות – 41
סעיף 31 … 42
ניכויי הוצאות (המשך) -… 44
סעיף 17 – מפרט איזה הוצאות מותרות בניכוי -… 44
וסעיף 32 – מפרט איזה הוצאות אינן מותרות בניכוי 44
רישא של סעיף 17 – 44
סעיף 32(1) 44
סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה; 45
בעניין גובה ההכנסה – כיצד להעריך הכנסה … 45
הוצאות אירוח . 46
סעיף 30 … 46
סעיף 31
קובע: — 46
נסיעות לחו"ל -. 47
סעיף 17(3) מדבר על תיקון -. 47
לעומ"ז בסעיף 32(4) מדובר בהשבחה -. 47
מקרה נוסף שלא הכירו בהוצאה לניכוי – 48
ניכויי הוצאות (המשך) -… 49
שמירה על הקיים 49
לעניין הוצאות פרסום -. 50 הוצאות נסיעה לחו"ל – שמירה על הקיים -.. 50 ע"א
1 41/54 ד"ר לילי בלוך נ' פקיד השומה פ"ד י(1) 441 — 50 דוגמא מעניינת ע"א 412/65 פקיד השומה חיפה נ' לייזר –. 50 מקרה אחר פס"ד "קורנר פינתי" –.. 51
אחרי פס"ד הללו החוק תוקן והותקנו תקנות –. 51
בסעיף 31
הוסמך שר האוצר להתקין תקנות; — 51
חובות אבודים – 51
סעיף 17(4):
חובות רעים; -… 51
סעיף 17(1) 52
ניכוי פיצויים — 53
פס"ד אנגלי –  Strong v. Woodifield (1906) (סטרונג נ' וודיפילד) 53
ע"א
4 49/61 פקיד השומה נ' זילברשטיין … 53
ביטוח מנהלים – שמירה על הקיים – 53
ע"א
1 77/69 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' חברת אוקבה בע"מ –. 54
ע"א
4 77/71 שטטנר נ' פקיד השומה חיפה. פ"ד כו(2), 513. (רונאל שטטנר ושות')- 54
סעיף 32 – מכיל רשימה של פסקאות אשר קובעות איזה הוצאות לא יותרו בניכוי- 55
סעיף 32(10) – "בבירור הכנסתו החייבת של אדם לא יותרו ניכויים בשל ––… 55
סעיף 32
(10)(ב): – 55
סעיף 9 (19) – דן בפטורים הוא מתחיל בכותרת "פטורים ממס": –.. 55
קנס – 56
ד"נ
2 2/61 קופת מלווה "העולה" נ' פקיד השומה, פ"ד יז (1) 533 56
הוצאות משפטיות 57
הפרשות חשבונאיות –. 58
הוצאות משפטיות 59
הוצאות ערעור מס הכנסה 59
ספרי חשבון קבילים –. 60 סעיף 17
(11) –. 60 הפרשות חשבונאיות –. 61
פס"ד חברת הרכבות של פרו נ' owen -… 61
סעיף 18 … 62
ישנם 2
שיטות בניהול ספרים: -… 62
הפרשה לקופות גמל –.. 63
מבוא
אנו צריכים להבחין בין 3 סוגי מסים ונעמוד על ההבחנה ביניהם;
1 .        מס הכנסה.
2.        מס רווחי הון.
3.        מס שבח.
עד שנת 1949 – היה מס הכנסה בלבד.
לפני
1 941 – לא היה מס הכנסה כלל.
בשנת
1 941 – בפעם הראשונה הוטל מס הכנסה.
מהי הגדרת הכנסה?
לורד אנגלי הגדיר זאת: "מס המוטל על הכנסה". מה שמאפיין הגדרה זו – הוא שבחוק אין לנו הגדרה של "הכנסה", אנו יודעים מהי הכנסה על פי הפסיקה.
בסעיף
1 לפקודת מס הכנסה ישנה הגדרה: "הכנסה" – סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לענין פקודה זו".
אולם הגדרה זו אינה עוזרת לנו כיוון שהיא משתמשת במילה "הכנסה", שבעצם אותה אנו מעונינים להגדיר.
א"כ מהי הגדרת "הכנסה"?
כבר בתקופת המנדט בתי המשפט פנו לפסיקה האנגלית. והסיבה לכך: שפקודת מס הכנסה מ- 1941
שהונהגה בארץ ישראל המנדטורית, הייתה מבוססת על ה"פקודה לדוגמא" משנת
1 922.
הפקודה הזו הוכנה ע"י משרד המושבות הבריטי לצורכי חקיקה ברחבי האימפריה הבריטית.
ולכן ניתן לראות חוקים שונים באימפריה הבריטית המבוססים על פי הפקודה לדוגמא משנת
1 922.
הפקודה הייתה קיצור ופישוט של חוק מס הכנסה האנגלי. ורק בעניינים מסוימים הפקודה לדוגמא הייתה שונה מהחוק האנגלי וזאת בהתחשב בתנאים המיוחדים של המושבה שהנהיגה את הפקודה.
אחד הנושאים שהפקודה הייתה שונה מהחוק האנגלי, הייתה, הבסיס להטלת המס מבחינת היקף המס.
בתי המשפט המנדטוריים ובעקבותיהם בתי המשפט בישראל – מטבע הדברים, כאשר באו לפרש את פקודת מס הכנסה, פנו לפסיקה האנגלית שפירשה את הפקודה באנגליה.
התוצאה, שהפסיקה האנגלית בפירוש של "הכנסה" – הונהגה גם בא"י המנדטורית ובעקבות כך גם במדינת ישראל. (ראוי להוסיף, כי בשנים האחרונות ניכרת נטייה של בתי המשפט לפנות אל המשפט האמריקאי).
גם חוק מס הכנסה האמריקאי היה מבוסס מראשיתו על חוק מס הכנסה האנגלי. ההבדל הגדול ביניהם שבחוק מס הכנסה האמריקאי מלכתחילה הוטל "מס רווחי הון".
א"כ כאשר בתי המשפט המנדטוריים ולאחר מכן הישראליים – פירשו את פקודת מס הכנסה, הם פנו לפסיקה האנגלית.
הגדרת "הכנסה" על פי הפסיקה האנגלית היא – "מס על הכנסה".
מהו הדבר שמייחד את מושג ההכנסה?
הגישה של האנגלים הייתה להתבסס על משל "העץ והפרי" – שאומר: יש 'מקור' הכנסה, ויש 'פירות' שהמקור מניב אותם. הדוגמא הפשוטה ביותר היא: "עץ ופרי" – כאשר העץ מניב פירות ובעליו מוכר את הפירות ברווח, יש לו הכנסה ועל הכנסה כזו הוא חייב לשלם מס הכנסה. אבל אם בעל העץ ימכור את העץ ויהיה לו רווח – הכנסה, הרווח הזה איננו הכנסה הכפופה למס הכנסה, זה נקרא רווח הון – הכנסה קפיטלית.
דוגמאות נניח שיש פרדס המניב פירות. בעל הפרדס שמוכר את הפירות חייב לשלם על הרווח מס הכנסה.
עתה נניח שבעל הפרדס מוכר את הפרדס כולו – ברווח, אמרו בתי המשפט האנגליים: שהרווח שיש לו ממכירת הפרדס עם הפירות הוא מה שאנחנו קוראים "רווח הוני" – כלומר הוא מכר את ההון שלו – את הנכס שהיווה "נכס הוני" או "נכס השקעתי" או "מקור של הכנסה" – ולכן העסקה שנעשית בנכס ההוני הזה איננה נעשית "במישור הפירותי" – "המישור ההכנסתי". אלא בעצם בעל הפרדס מממש את ההשקעה שלו ובעת המימוש נוצר רווח. הרווח הוא תוספת להון שהיה לו – הנכס השביח. וזה איננו מהווה הכנסה, זהו רווח הוני. ובזה הוא פטור ממס הכנסה.
(זה נכון גם להיום).
נשאלת השאלה: מדוע נטיל מס על הכנסה פירותית ולא נטיל מס על הכנסה שהיא רווח הוני?
הוויכוח בשאלה זו נמשך שנים רבות.
הגישה של המשפט האנגלי הייתה לא להטיל מס על רווח הוני.
לעומתם, הגישה של המשפט האמריקאי מראשיתה שיש להטיל מס על רווח הוני, אבל בשיעור קטן יותר.
ונשאלת השאלה: מדוע באנגליה לא הטילו מס על רווח הון?
התשובה:
מפני שהגישה האנגלית אמרה, שהטלת מס על רווחי הון תפגע ברצון לחסוך, כלומר אנשים לא ירצו להשקיע בפיתוח עסקיהם מחשש שאח"כ יגבו להם מס על רווחי ההון. וזה לא רצוי לכלכלה. (במשך הזמן הגישה השתנתה).
דוגמא נוספת סעיף 2(4) לפקודת מס הכנסה: "דיבידנד, ריבית והפרשי הצמדה"; "דיבידנד, לרבות דיבידנד המשתלם מתוך רווחי הון של חברה, ריבית, הפרשי הצמדה או דמי נכיון".
ריבית – יש לנו אגרות חוב נושאת ריבית, לנייר האג"ח מצורפים תלושים וכשמגיע מועד הריבית, גוזרים את התלוש ומקבלים ריבית.
הריבית היא הכנסה "פירותית" – האיגרת היא העץ, שהניב פירות – בצורה של ריבית.
והריבית הזו חייבת במס הכנסה.
אם בעל האג"ח ימכור את האג"ח ברווח, הרווח הזה עקרונית הוא "רווח הוני". ולכן מכירת אג"ח אינה חייבת במס הכנסה. גם אם האג"ח נמכרות במחיר גבוה (משום שבעוד זמן קצר יחול מועד פירעון הריבית), הרי שסוף כל סוף המכירה היא "במישור ההוני" ולכן אינו חייב במס הכנסה.
משל למה הדבר דומה – פירות שהבשילו בפרדס והגיע זמן הקטיף, אם ימכרו את הפרדס לפני קטיפת הפירות, הרי שמדובר "במישור ההוני ולא הפירותי, שעליו אין מס הכנסה.
דיבידנד – יש לנו מניות, המניות נושאות פרי בצורה של דיבידנד. הדיבידנד הזה הוא הכנסה פירותית החייבת במס הכנסה. מכירת המניה – היא נכס, היא הון, היא עץ, היא מקור של הכנסה – ולכן איננו חייב במס הכנסה.
עוד דוגמא סעיף
2 (6) לפקודת מס הכנסה – דמי שירות של בית עסק – זו הכנסה פירותית החייבת –