בעבודה זו אעסוק בארגון הקשת המזרחית הדמוקרטית, כחברה אזרחית, במאפייניו, בהשפעותיו על השיח הציבורי ובהשפעותיו על המרחב. אולם לפני שנעסוק בקשת המזרחית הדמוקרטית אנסה להגדיר, מהי חברה אזרחית? חברה אזרחית הינה, קבוצת אנשים/אזרחים במדינה מסוימת המתאגדים בארגון שאינו כפוף לשלטון ואינו תלוי בו, ואין בו כמעט התערבות של השלטונות. כלומר: חברה אזרחית  היא סך כל הארגונים האזרחיים והחברתיים, או המוסדות המעצבים דמוקרטיה מתפקדת, ושאינם גופים שקיומם תלוי באופן מלא בממשלה או בגופים מסחריים. קבוצות הפועלות במסגרת החברה האזרחית תומכות ופועלות בעיקר עבור התפתחות חברתית והאינטרס הציבורי. ארגוני החברה האזרחית, פועלים במגוון רחב של תחומי עניין, למען מטרות שונות. ארגונים לדוגמה: ארגונים מקצועיים, ארגונים של מתנדבים, עמותות, וארגונים פוליטיים (שאינם חלק מהמערכת השלטונית). הארגונים הללו מעצימים את כוח הפרט במדינה ולכן ההנחה היא, שככל שרב מספרם של ארגונים כאלה במדינה ומתקיימת בה פעילות מגוונת של חברה אזרחית – המדינה היא יותר דמוקרטית. (http://lib.cet.ac.il) חברה אזרחית תופסת את מקומה של המדינה בחללים הנוצרים כתוצאה שתי גורמים מרכזיים:
היחלשות מדינת הרווחה, הגורמת למוסדות המדינה להעביר חלק ניכר מניהול וביצוע השירותים לידי עמותות עצמאיות. תהליך דומה  מתרחש ברוב הארצות הדמוקרטיות, באירופה, ארה"ב ואסיה.  מצד שני, טמונה בו גם סכנה, מכיוון שהמדינה מוכנה גם להפריט ולמכור בשוק חלק מהתשתיות והשירותים הציבוריים, בלי להתחשב בטובת הצרכנים. ככל שנבסס את תהליך האזרוח של ניהול השירותים, נוכל למנוע את ההפרטה והשלטת ערכי השוק על התרבות, חינוך, רפואה, וסביבה.
החלשות הדומיננטיות התרבותית-אידיאולוגית שהקימה את המדינה, גורמת לביזור רוחני וריבוי תרבויות, זרמים ואידיאולוגיות. ריבוי זה מחייב מעבר מריכוזיות ממלכתית- פוליטית לביזוריות וניהול אזרחי עצמי של השירותים. המערכת הפוליטית הנוכחית אינה מייצגת יותר תוכן ערכי ואידיאי, אלא עוסקת בהשגת כוח ושליטה לציבוריים אינטרסנטים, תוך פגיעה בכלל האזרחים. העברה יזומה ומסודרת של ניהול השירותים למוסדות אזרחיים חופשיים, תעודד יוזמה ואחריות חברתית מצד האזרחים, תעלה את רמת השירותים ותחזק את הדמוקרטיה בישראל.
מה שמייחד את המגזר השלישי והחברה האזרחית  בישראל היא העובדה כי מדינת ישראל היא מהארצות המובילות בעולם מבחינת גודלו וחיוניותו של המגזר השלישי. כ-10% בקירוב מכוח העבודה במשק הישראלי מועסקים היום במגזר השלישי. במגזר זה מרוכזים כבר היום תפקידים רבים – בשירותים, בתרבות ובהגנה על זכויות האדם והסביבה- אשר המדינה אינה מסוגלת עוד למלא. (http://www.civilsociety.co.il) הדבר המוסכם על הרוב המכריע של החוקרים  הוא כי החברה הישראלית עוברת ממצב של אחדות ואחידות יחסיים, שנקבעו על ידי הקבוצה האשכנזית חילונית השלטת, ברובדים התרבותיים, הפוליטיים והכלכליים, למצב המאופיין יותר ויותר על ידי ריבוי וביזור. הטענה הרווחת, בניואנסים שונים ומגוונים, היא כי הסינתזה הרוחנית-תרבותית, אידיאולוגית-פוליטית, חברתית-כלכלית שאפיינה את מדינת ישראל בשלושים השנים הראשונות לקיומה, חדלה בעצם להתקיים עוד בטרם מלאו לה יובל שנים. ניתן לנתח את התפרקות הסינתזה הזו בשתי רמות שונות: אחת, בהתפרקות  ההסכמה הלאומית הרחבה ביותר, והשנייה, הקשורה בה, באיבוד משקלו של הזרם הדומיננטי שהוביל ומימש אותה.
 הציונות האירופאית-סוציאליסטית יצרה את  המכנה המשותף הרחב שהעניק לחברה בישראל חותם יחסי של  אחדות – וגם אחידות במובן החברתי הכולל.  בה בעת, חותם זה העניק חותם מקביל של ניכור למיעוטים  אידיאולוגיים, אתניים ותרבותיים, שלא היו שותפים לקונצנזוס. מה שמאפיין היום מעל לכל את הריבוי (התרבותי) והביזור (האידיאולוגי-פוליטי) היא העובדה כי שלושת  המרכיבים בנוסחה זו, המרכיבים הציוני, האירופאי,  והסוציאליסטי, אם יחדיו, ואם כל אחד לחוד, חדלו  דה-פקטו לשמש כבסיס להסכמה לאומית. בחלל שנוצר עקב התהליך הנ"ל החלו לתפוס מקום החברה האזרחית. חברה אזרחית מגוונת שתופסת את מקום האחדות הלאומי, זקוקה לאמצעי ניהול וביצוע שיאפשרו רב-תרבותיות. אותם אמצעי ניהול וביצוע הם החברה האזרחית. לדברי קרימלינג, "מצד אחד, החברה, הישראלית מתפצלת לתרבויות שונות, המנהלות ביניהן מאבקים חריפים על כללי המשחק ועל הקצאת הנכסים המשותפים. אך יחד עם זאת, נבנה רב-שיח, ככל שיהיה לעיתים בוטה מאוד, בין התרבויות השונות ושכבות האליטות שלהן, ומתגבשת סולידריות על בסיס חדש. כך עשוי להיווצר בהדרגה מרחב ציבורי חדש.(קרימלינג, 2,001) בעבודה זו אסקור את הקשת הדמוקרטית המזרחית את מאפייניה, סיבות הקמתה ואת השיח הציבורי והמרחבי שנוצר בזכותה וסביבה. תוכן עניינים
1. מבוא מהי חברה אזרחית? ומה תפקידה במדינת ישראל? ..2
1 .2 שיח ציבורי -4
2 . הקשת הדמוקרטית המזרחית –.5
2 .1 הקמת התנועה .5
2 .2 עמדת וחזון התנועה –6
2 .3 מאבקי התנועה .7
3 . הקשת המזרחית, שיח ציבורי חדש -8
4 . השפעת הקשת המזרחית על המרחב: בג"ץ הקרקעות והדיור הציבורי 11
5. סיכום 15
6 .
ביבליוגרפיה -..16