הטרדה מינית היבטים פליליים

מקצוע
מילות מפתח , , , ,
שנת הגשה 2008
מספר מילים 10401
מספר מקורות 56

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא –2
    פרק א' -..4
           מהי הטרדה מינית 4
           הטרדה מינית בעבודה –6
           המצב בישראל טרם חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית -7
           משפט השוואתי : ההטרדה המינית בארה"ב –10            הטרדה מינית : נתונים סטטיסטיים -12
פרק ב' -.13
           ביקורת על החוק למניעת הטרדה מינית-1998 — –..13
           ענישה פלילית או ענישה אזרחית ? -..13
           מעמדם של יחסי מרות במערכת יחסים אינטימית ..13
           היסוד הנפשי -15
           "הראה"- במילים או בהתנהגות ובלבד שלא היה ספק סביר לגבי משמעות ההתנהגות..15
           עבירת התנהגות או עבירת תוצאה ? -.16
           מאמרם של פרופסור מרדכי קרמניצר וליאת מורג לבנון וההתייחסות שלי ..17
           ביקורות נוספות 20 פרק ג' -.21
           פרשת רמון (והתייחסות לפרשת קצב) …21
           פסק דין פלונית נ' אלמוני …24
           נקודות נוספות למחשבה -26
סיכום ומסקנות –28
ביבליוגרפיה –…30 מבוא
"להביא את ושתי המלכה… להראות העמים והשרים את יופייה" תופעת ההטרדה המינית תפסה חלק נכבד מההיסטוריה האנושית עוד מימי קדמא דנא, ידוע לנו סיפורו של המלך אחשוורוש שהביא את אשתו וושתי לארמונו על מנת להציג אותה בעירום בפני כל נתיניו לשם סיפוק גאוותו, סירובה של זו לבקשתו גרם להדחתה מתואר המלכה. גם לאחר שהתקיים דיון בפני דייני המלך "יודעי כל דבר", הם פסקו לרעתה של הקורבן שעברה יחס משפיל ומבזה. אצל דפנה בת הנהר, ההטרדות המיניות הבלתי פוסקות של האל האולימפי אפולו, היו כה קשות, עד שהעדיפה למחוק את זהותה ולאבד את אנושיותה. כיום לאחר חקיקתו של החוק למניעת הטרדה מינית-1998
(להלן: "החוק"), היה ניתן לתבוע בנקל את אחשוורוש בגין ביזוי והשפלה מכוח סעיף 3(א)(5) לחוק, וכן על ניצול יחסי מרות מכוח סעיף 3(א)(6)(ג). את אפולו ניתן היה לתבוע מכוח סעיפים 3(א)(3) ו- 3(א)(4) על התייחסויותיו והצעותיו המיניות, החוזרות ונשנות, כלפי דפנה בת הנהר.
החוק למניעת הטרדה מינית, מעורר מחלוקות וביקורות רבות לצד שבחים, על כך ועוד אדון בעבודתי הנוגעת לבעייתיות בהגדרת החוק. שאלת המחקר תעסוק, בין היתר, בגבול שבין חיזור להטרדה מינית מילולית. היכן נחצה קו ההפרדה הלבן שהופך התייחסות מילולית בעלת אופי מיני, ממותרת לאסורה ? זאת ועוד, האם ישנה הצדקה לענישה פלילית על התבטאות כזאת בהיעדר יסוד נפשי ? מהי התגובה הנדרשת מקורבן הטרדה מינית ? ולבסוף אדון במורכבות של יחסי עובד-מעביד וניצול יחסי מרות, זאת בעקבות פסק הדין התקדימי של בית הדין הארצי לעבודה, בו הוטלה אחריות בלעדית על המעביד.
 נושא זה הינו מורכב מעין כמותו ומעלה שאלות משפטיות רבות נוספות, ביניהן: מהו נטל ההוכחה הנדרש, דיון בדלתיים סגורות, פגיעתו של החוק בעיקרון חופש הביטוי, מהן התרופות שיש להעניק לקורבן, צדדים שלישיים המעורבים בתביעות אלה, מסכת הראיות הנדרשות מהקורבן ועוד שאלות להן יש מקום נפרד בעבודות נוספות. אני בחרתי להתייחס לנקודות הבעייתיות שמטרידות אותי יותר מאחרות, אותן הזכרתי  באמור לעיל –
-..
פרק א בפרק זה אציג סקירה כללית והיסטורית של עבירת ההטרדה המינית בישראל ובארה"ב תוך התייחסות פרטנית להטרדה המינית בעבודה, בנוסף ארחיב על החוק למניעת הטרדה מינית שהינו היחידי בעולם המערבי  אשר בגינו ישנה גם ענישה פלילית.
מהי הטרדה מינית הטרדה מינית יכולה להתרחש בבית קולנוע, בבית, ברחוב, באוניברסיטה, באוטובוס, בין עורך דין ללקוח, במרכז קניות, חנות בגדים ובכל מקום אחר בו ישנה אפשרות לאינטראקציה בין בני אדם. הטרדה מינית היא התנהגות המחייבת אופי מיני, היא יכולה להיות אישית או סביבתית, גופנית או מילולית, ויכולה להופיע ברמות חומרה שונות, אם כי צריך שתהיה בה פגיעה ממשית. השלכותיה הכלכליות והנפשיות על הקורבן הינן קשות,הן כוללות תחושת פחד, כעס, דיכאון, תשישות, סיוטים, השפלה וגם כאבי ראש, נדודי שינה וחוסר תיאבון. אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית מכירה בפגיעה נפשית כתוצאה מהטרדה מינית, כמחלה. האיסור על הטרדה מינית, משנה סדרי בראשית בחברה וככזה ראוי שיטופל בכל האמצעים הדרושים לשרידותו בחברה, כולל חקיקה מפורשת ומנוסחת היטב.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה-1988 היה הראשון שהתייחס לתופעת ההטרדה המינית בעבודה.
סעיף 7 בחוק זה, הכיר בהטרדה מינית מסוג "זה תמורת זה"(quid pro quo) וקבע נוסחה כי לא עצם ההטרדה המינית אסורה אלא רק ההתנכלות בגינה. הסנקציה בגין התנהגות פסולה זו היא פלילית ועונשה עד 4 שנות מאסר.  יש שסברו על אפשרות תביעה נוספת דרך סעיף 2 לחוק (איסור בהפליה על בסיס מין). בשנת 1995 תוקן החוק על ידי הוספת סעיף 9(ב), המעביר את נטל הראיה על המעסיק, במידה והתובע הוכיח כי סרב להצעה המינית. ס' 12 נותן אפשרות לארגון מטעם המוטרד, כמו נעמ"ת, ויצ"ו ועוד לתבוע בשם העובדות.
בשורה התחתונה, החוק לא שיפר את ההתמודדות של נשים עם הפגיעות המיניות, ורובן לא הגישו תלונות …
.