תקציר  העבודה בוחנת סיפורי פטירה של שלושה תלמידי חכמים: סיפורי פטירתו של אלישע בן – אבויה – תלמיד חכם שחטא – בשלוש גרסאות שונות, שתיים מן התלמוד הבבלי ואחת מן התלמוד הירושלמי. סיפור פטירתו של ר' יהושע – צדיק, מן התלמוד הבבלי, וסיפור פטירתו של רבה בר נחמני – תלמיד חכם שמת בסערה, מן התלמוד הבבלי.     העבודה מתייחסת לסיפורים אלו כחלק מן הספרות התלמודית, בדרכו של יונה פרנקל, כטקסטים ספרותיים., מתוך הנחה שסיפורים אלו הם יצירתם של מספרים ועל כן יש להבין בהן את  התכנים, הרעיונות והבעיה האנושית שהן מעלים תוך התייחסות ליסוד הדרמטי שבהם ולדרכי העיצוב שלהם. ניתוח הסיפורים הינו על פי תיאורית "גישת הקורא",  המניחה שבטקסט קיימות מערכות פערים ועל הקורא למלא אותן כדי להבנות את "תמונת המציאות" המתוארת בטקסט. מילוי הפערים חייב להתקשר אל חוקי הסתברות כלליים ואל הנחות המצליחות ליצור רלוונטיות בין הפרטים שביצירה. הבנת מכלול הפרטים בטקסט נעשה על – פי עקרון 'המעגל ההרמנוטי', על פיו הפרטים מתפרשים על פי השלם והשלם מתפרש על פי הפרטים.  הסיפורים, שנכתבו במקור בארמית, מופיעים בתרגום לעברית, בגוף העבודה.