"פילנתרופיה: אחריות חברתית, מעשה לגיטימי או בעיה אתית?" עבודה סמינריונית מרץ 2008
תוכן העניינים
·         מבוא
·         אחריות חברתית של ארגונים עסקיים ·         פילנתרופיה ·         תפקיד הארגונים העסקיים ותפקיד הממשלה ·         פעילות פילנתרופיה לצרכי פרסום ·         פעילות פילנתרופיה של ארגונים שפעילותם מעוררת בעיות אתיות ·         ביקורת חיצונית על פעילות פילנתרופיה של ארגונים ·         סיכום ·         ביבליוגרפיה מבוא
אחריות חברתית היא תחום ניהולי, שנדון כבר שנים רבות, אך עלה לכותרות בעקבות פרשיות אנרון, וורלדקום וכו', ומאז הוא מככב בכל שיח ניהולי, פיננסי, עסקי, פוליטי ומדיני. כך, למרות שטרם גובשה הגדרה מוסכמת ומדויקת לנושא, כל העולם מדבר על אחריות חברתית (או ליתר דיוק על היעדרה). המפגש עם מנהלים בכירים בעולם מגלה תמימות דעים, ולפיה כשמדברים על אחריות חברתית, מתייחסים לעמדה עקרונית, הניצבת מעבר לציות הבסיסי לחוקים. הם מדברים על אתיקה ניהולית, ממשל נאות, שמירת כבוד האדם – בין אם לקוח ובין אם הוא עובד, דאגה לאיכות הסביבה, הגינות בעסקים. בקיצור – כל מה שנכון, ראוי ומוסרי לעשות, אך למרבה הצער אינו מאפיין את רוב הארגונים בעולם. לעומת עמיתיהם בעולם, רבים מבין הבכירים בישראל בטוחים, שאחריות חברתית היא מונח נרדף לתרומה לקהילה, פילנתרופיה, התנדבות עובדים (או "נידובם") וכו'. ארגון התקינה הבינלאומי ISO נענה בשנה האחרונה לפניות שונות שהופנו אליו, והוא מגבש תקן בינ"ל לאחריות חברתית, שאמור לראות לאור בסוף 2008 ולספק מדריך שימושי לארגונים הטובעים כיום בשפע תקנים, אמנות ושאר רגולציות  שקיימים במקומות שונים, כולל בישראל. כ-200 מומחים מעשרות מדינות שותפים לתהליך גיבוש התקן, ובהם ארבעה נציגים מישראל. (זילברג,2005) אחריות חברתית של ארגונים עסקיים corporate social responsibility -CSR)) עשויה להתבטא במגוון דרכים כגון:
·         התייחסות אל הקהילה והמדינה כבעלות עניין בארגון ·         יחס הוגן ומוסרי לעובדים ·         מכירת מוצרים בטוחים ·         שמירה על איכות הסביבה ·         ועוד.
CSR הוא תחום נרחב ביותר המחולק לרמות שונות מבחינת היקף וסוג פעילות וכן מבחינת המניעים העומדים מאחורי הפעולות של אחריות חברתית שמבצעים הארגונים. הרמה הבסיסית ביותר של CSR היא רמת "המחויבות החברתית"  (Social Obligation) בה פועלים ארגונים עסקיים שעושים רק את הנדרש מהם על פי חוק.
הרמה הבאה נקראת רמת "האחריות החברתית" (Social Responsibility). ובה פועלים ארגונים עסקיים המכירים במעגל נרחב יותר של קשרים חברתיים ומוכנים לתרום לצדקה כמו גם ליצור קשרים עם פרטים בחברה שיש להם עניין בפעילות הארגון. הארגונים ברמה הגבוהה ביותר, המכונה רמת "התגובתיות החברתית" (Social Responsiveness) פתוחים עוד יותר להשפעה חברתית ולתקשורת עם קבוצות חיצוניות. ארגונים כאלו מנסים לצפות מראש עניינים חברתיים שעשויים להשפיע עליהם, ועובדים בשותפות ישירה עם כל הנוגעים לפעילות הארגון (צרכנים, משווקים, קניינים וכו'). ארגונים אלה עשויים להקדיש יותר תשומת לב לעקרונות אתיים נרחבים של התנהגות טובה ורעה.
החל משנות החמישים ארגונים עסקיים נוטים לנוע ממחויבות חברתית לאחריות חברתית וממנה לגישה של תגובתיות חברתית. משמעותה של מגמה זו היא שמנהלים נוכחים לדעת שסביבה חברתית הופכת לחשובה ביותר בניהול עסקי בעולם המודרני.
פילנתרופיה ( Philanthropy) היא דרך בה יכול הארגון לפעול למען החברה והקהילה בה הוא פועל.
עבודה זאת בוחנת מספר שאלות אתיות בנושא פעילות הפילנתרופיה אותן מבצעים ארגונים כחלק מאחריותם החברתית:
·         האם פעילות פילנתרופיה של ארגונים אינה מוסרית כי למעשה גורמת לממשלה לפעול פחות ולכן גורמת נזק לנמעני הפילנתרופיה? ·         האם מוסרי כי ארגונים יקיימו פעילות פילנתרופיה לצרכי פרסום?
·         האם מוסרי כי ארגונים שפעילותם מעוררת בעיות אתיות (כגון חברות טבק) יקיימו פעילות פילנתרופיה?
·         האם ביקורת חיצונית על פעילות פילנתרופיה של ארגונים היא מוסרית?
  שאלות אלו הן שאלות מוסריות. שאלה מוסרית היא שאלה מתחום המוסר המנוסחת בדרך כלל בניסוח מעין זה :כיצד ראוי לנהוג ? מה ראוי לעשות ?
הדגש על "ראוי" הוא חשוב כדי להבדיל בין שאלות מוסר לאחרות.
לפעמים נשאל את עצמנו מה כדאי לעשות ? לדוגמה, כך שואלים כאשר ההתלבטות נוגעת להשקעת כספים.  שאלה אחרת המדריכה את מעשינו עשויה להיות: מה נכון לעשות ? זה יכול לקרות, למשל, כאשר מגיעים לצומת ושואלים אם לפנות שמאלה או ימינה כדי להגיע ליעד המבוקש. מה מבדיל בין שתי השאלות האחרונות לבין הראשונה, ומדוע אין הן נחשבות לשאלות מוסריות ? הבדל אחד בין שני סוגי השאלות הוא שבשתי השאלות האחרונות קיימת מטרה ברורה מאוד וממשית, ואנחנו בעצם שואלים כיצד לנהוג כדי להשיג את המטרה המבוקשת: לשמור על ערך כספינו במקרה הראשון ולהגיע ליעד המבוקש במקרה השני. בשאלות מהסוג הראשון דומה שאין מטרה מעין זאת, או שהיא ממשית פחות ומוגדרת פחות.  הוגים העוסקים בפילוסופית המוסר אכן חלוקים בדעתם בשאלה : מהו העיקרון שבשמו ראוי לנהוג באופן מוסרי ? יש אומרים כי עלינו למלא צו אלוקי, אחרים טוענים – עלינו לשמור על האנושיות שלנו, או בנוסח שונה מעט – עלינו למלא אחר דרישות הטבע האנושי. רוב ההוגים מדגישים בצורות שונות את ההקשר החברתי של שאלות מוסריות, כלומר השאלה היא מהסוג : "כיצד יש לנהוג כדי לתפקד באופן תקין בחברה ?". חסידי הרלטיביזם המוסרי ידגישו שמדובר בחברה מסוימת, ואילו הוגים הדוגלים במוסר אוניברסאלי יטענו שהכוונה היא לכל חברה אנושית. העבודה מסתמכת בעיקר על מחקרים אקדמיים בנושא. המחקרים נמצאו במאגר המידע האקדמי PROQUEST.
מילות החיפוש היו:
·         Philanthropy ·         Social responsibility ·         Ethics בהתייחס לכל אחת משאלות המחקר מובאות דעות שונות של הוגי דעות וחוקרים, ביקורת של הכותב וסיכום.