קורס בדיני עונשין (תשס"ח) – מסלולים 1
עד 4
עבודה מספר 2 – היסוד העובדתי שבעבירה הנחיות כלליות:
(1)  העבודות הן אישיות. על כל תלמיד לקרוא את חומר הקריאה ולכתוב את העבודה לבדו. תלמידים רשאים לדון בבעיות המתעוררת בעבודה במשותף, במסגרת קבוצות לימוד או דיון, אך כתיבה משותפת אסורה.
(2)  אורך כל העבודה לא יעלה על שני עמודים מודפסים, בגודל אחיד, בגופן David, גודל אות 12, רווח שורות בן 1.5, עם שוליים סבירים – חריגה לא תיבדק!! (3)  מועד הגשה הוא: 30/12/07
[לא יינתנו דחיות!].
(4)  את העבודות יש להגיש בתיבות מול מדור העבודות לפי שם מרצה ומסלול.
(5)  חומר הקריאה: פרקים 13, 14, 16, 17, 18 שבחלק רביעי לרשימת הקריאה (היסוד העובדתי שבעבירה על רכיביו השונים), לרבות סעיפי החוק המוזכרים בו. (6)  במהלך העבודה הנכם נדרשים להתייחס לעבירות המצוינות בגוף העבודה בלבד, ולרכז את הדיון בסוגיות הנוגעות לחומר הקריאה בלבד. יש לשים לב: אין צורך להתייחס לסוגיות הנוגעות ליסוד הנפשי של העבירות כך גם לא לעקרון המזיגה !! בהצלחה ועבודה מהנה !
1 . שאלה ראשונה א.     סעיף 18(א) לחוק העונשין קובע, כי עבירה יכולה לכלול גם "תוצאה" (להלן: הרכיב התוצאתי של העבירה), אולם הגדרה לביטוי זה אינה נמצאת בסעיף זה או בכל מקום אחר בחוק העונשין. כיצד לדעתך ראוי להגדיר בצורה הטובה ביותר את ה"רכיב התוצאתי" (היקף: עד חצי עמוד). ב.      לאור ההגדרה שאימצת כאמור לעיל, כתוב חוות-דעת קצרה בקשר לשאלה, האם עבירת הגניבה שבסעיף 383(א)(1) לחוק העונשין הינה עבירה הכוללת רכיב תוצאתי? (היקף: עד חצי עמוד).

2 . שאלה שנייה לפני כשבוע, חגגה גב' גרובך (להלן: "סבתא") את יום הולדתה ה-99 בבית האבות "קדימה אל האושר". בתום החגיגה שנערכה על-ידי האחים והאחיות בבית האבות חזרה הסבתא לחדרה, שם הפתיעו אותה כל קרובי משפחתה שרצו לחגוג לה את ה"חגיגה שאחרי" after party. הסבתא לא עמדה בהתרגשות והתמוטטה לעיני כל בני המשפחה. היא הובהלה לבית החולים איכילוב, שם הרופאים קבעו כי לאחר שהתמוטטותה על רצפת החדר, נחבט ראשה, וכתוצאה מכך התפתחה בצקת מוחית קשה אשר הביאה לאחר מספר דקות לפגיעה קשה בגזע המוח ול"מוות קליני" [מות המוח]. מנהל חדר הטראומה, ד"ר יציב, הורה לחבר את הסבתא למערכת הנשמה מלאכותית, וזאת כדי להשאירה בחיים. יצוין כי ד"ר יציב הסביר לבני המשפחה כי הסבתא נמצאת ב"מצב סופני", וכי זו רק שאלה של זמן עד שתלך לעולמה. הוא ציין כי "כרגע, מכשיר ההחייאה הוא הגורם היחיד המותיר אותה בחיים". המצב המתואר נמשך כשנתיים, שאז החליט ד"ר יציב לנתק את מכונת ההנשמה על מנת לפנות מקום לחולה אחר שניתן להצילו, והעביר את כפתור ההפעלה למצב "כבוי". מייד לאחר מכן הלכה הסבתא לעולמה. הפרקליטות החליטה להאשים את ד"ר יציב בעבירת ההריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין.
א.     דונו בסוגיות המתעוררות בעניין היסוד העובדתי בלבד.
ב.      כיצד הייתה משתנה תשובתך לו במקום המתואר לעיל, היה קורה כדלקמן: בבית החולים ארעה תקלה טכנית שבעקבותיה "קפץ" הנתיך של מכונת ההנשמה באופן שגרם לכיבויה המיידי. ד"ר יציב, אשר היה ליד המכונה וארון הנתיכים באותה העת ניצל את ההזדמנות וחיכה מספר דקות לפני ש"הרים" את הנתיך למצב פעולה. בדקות שחלפו נפטרה הסבתא. ג.       כיצד הייתה משתנה תשובתך לשאלה קטנה (ב) שלעיל, אם בעת התקלה הטכנית עמד ליד המכונה אחד הנכדים של הסבתא, אשר סבר שלחייה אין כל טעם, ועל אף שהיה חשמלאי מוסמך והבין כיצד להפעיל את המכונה, החליט שלא לעשות כן כדי לגרום למותה.