משפט בינלאומי פרטי – שאלת סמכות השיפוט – ניתוח מקרה במקרה שלפנינו, מדובר ביוסף, תושב ישראל, שהיה זקוק למכשיר למניעת התקפות לב. את בדיקות ההתאמה למכשיר זה עשה יוסף בישראל ע"י המרכז הרפואי ואת הניתוח עבר במרכז הבינלאומי ע"י ד"ר הארט במדינה רוריטניה. ראוי לציין, שהיחסים בין המרכז הבינלאומי ברוריטניה לבין המרכז הרפואי בישראל, הינם יחסים עסקיים אשר נחשבים כשלוחה/סוכן/חברת בת של המרכז הבינלאומי ברוריטניה. אחת הסיבות לכך היא החתימה על הסכם שיתוף פעולה בין הצדדים. כתוצאה מרשלנותו של הרופא, בהחלפת הסוללות במכשיר, לא עבד המכשיר כהלכה ויוסף לקה בהתקף לב ונפטר. יורשיו של יוסף רוצים לתבוע בישראל את ד"ר הארט ואת המרכז הבינלאומי. יש לציין, כי ד"ר הארט ע"פ דיני הנזיקין הינו עובד/קבלן פרטי/שליח של המרכז הבינלאומי. לאור האמור לעי"ל, ישנה אחריות שילוחית לכל נושא ועניין בין הצדדים. לצורך תביעה זו, יש לבדוק האם ביהמ"ש בישראל יהיה מוסמך לדון בתביעתם של היורשים. לשם כך, יש לדון   בשאלת סמכות השיפוט. קרי: האם לביהמ"ש הישראלי יש סמכות לדון בעניין ובסוגייה הקונקרטית שבענייננו. כל זאת בכדי למנוע "פורום שופינג" ועומס יתר על ביהמ"ש.
בהנחה שד"ר הארט מגיע לארץ מפעם לפעם:
כלל התפיסה: אם התובע מצליח למסור הזמנה לדין אל הנתבע כאשר הנתבע נמצא פיזית בישראל, באופן אוטומטי הדבר מקנה לביהמ"ש סמכות שיפוט. כלל זה הינו קל לישום ומבוסס על עיקרון הריבונות הטריטוריאלית אשר צויין בפס"ד אברומסקי. דוגמא לכלל ניתן למצוא באנגליה במקרה Maharanee . במקרה דנן, יכול ד"ר הארט לקבל הזמנה שכזו מיורשיו של יוסף (להלן: היורשים)  בהיותו בארץ  ומתוקף כך ביהמ"ש בישראל יקבל סמכות לדון בעניין זה. אך, לכלל זה ישנם מספר חסרונות שגרמו לכך שהכלל לא היתקבל ע"י הקהילה האירופאית ולכן אינו נכלל באמנת בריסל. והחסרונות הם שהכלל אינו מגן על הנתבע ועל  האינטרס הציבורי ומעודד "פורום שופינג". בישראל, פותח מנגנון המנטרל את חסרון כלל התפיסה ונותן לנתבע אפשרות לבקש מביהמ"ש לא להפעיל את סמכותו.
ביהמ"ש ישקול זאת ויחליט האם להפסיק או לעכב את ההליכים לפי מספר קריטריונים-
1 . .ס' שיפוט זר–מתקיים רק בהנחה שהיה הסכם/חוזה ובו הוסכם, באחד הסעיפים, על המדינה שבא התקיים הדיון המשפטי. אם קיים הסעיף המדובר הדבר מחייב על אף כלל התפיסה.  במקרה דנן, לא מצויין כי קיים ס' שיפוט ועל כן לא ארחיב בנושא.
2.פורום לא נאות- ואומר ישראל אינה המקום המתאים לדון במקרה הספציפי, ויש להעביר את הדיון בנושא לפרום מתאים/נאות יותר. בשלב הראשון- הניתבעים, הם אלו שצריכים להוכיח כי פורום  המוצע אינו נאות לדון בענין זה. יש להניח כי בטענה זו יתגוננו הנתבעים, (ד"ר הרט,והמרכז הבינלאומי), בנסיון להתחמק מדיון משפטי בישראל. אם יצליחו הנתבעים בטענתם, יתחיל השלב השני- שבו יעבור נטל ההוכחה לתובעים/היורשים, שיהיו צריכים להוכיח שלמרות שהפורום הינו טבעי יותר לא יתקבל בו  הצדק הראוי. אם תתקבל התענה  ביהמ"ש לא יפסיק את ההליכים. במקרה דנן, יכולים היורשים לטעון שהצדק הראוי לא יעשה, שכן אין אפשרות להעמיד את הרופא הרשלן לדין באופן אישי ע"פ דין רורטניה. מה גם שישנה התישנות על המקרה דבר המגן גם על המרכז הבינלאומי מפני תביעה. בית המשפט מצידו, אם יסתמך על פס"ד אבו ג'חלה, שיבא את המבחן מפס"ד Spiliada, יבהיר ליורשים כי העובדה שישנם הבדלים בין מערכת המשפט הישראלית לבין מערכת המשפט במדינה זרה לא בהכרח מעידים על אי קיומו של צדק. בית המשפט יוסיף (פס"ד אדרת שומרון) כי התיישנות גם כן אינה טענה מוצדקת וזאת משום שהיה עליהם לדעת על תקופה זו. כל זאת בהנחה שהיורשים לא יכולים …
ללא רשימה ביבליוגרפית