בעבודתי אשים דגש על פרסומות ועיסוקן ברעיונות, עמדות, ומוטיבציות שונות שהפרסומאי מעוניין להבנות אצל הציבור הצופה בפרסומת, החיונית ליצירת תקשורת חברתית ומאפשרת דרכים נוספות להכיר  את עצמנו. אתאר את הסמלים הבולטים בפרסומת ואת משמעותם הדנוטטיבית והקונוטטיבית של אותם סמלים. כמו כן אפרט לגבי המיתוס והאידיאולוגיה אותן הפרסומות באות לשרת.
כצרכני המוצר, מציעה הפרסומת מוצרים בהתאם למצבים וצרכים אנושיים: ביניהם חיפוש זהות, הזדהות עם האחר וכבוד- ערכים ותשוקות אנושיות. הפרסומת מלבד להציג בפנינו מוצרים, תסביר גם כיצד הם מתקשרים לתחומים חשובים ודומיננטיים בחיינו. הפרסומאי עושה חיבור בין המוצר לבין החיים באמצעות קידום דימויים שהצרכנים מזהים עם "החיים הטובים".
לפי פירסט ( 2003) תעשיית הצריכה כיום חייבת ליצור סימנים ולהוסיף להם ערכים, המוצר אם כן מוכר תמיד בו זמנית, מוצר וערך. הצרכנים מחפשים מותגים מוכרים ויוקרתיים כאמצעי לחיזוק דימוייהם החיצונים והעצמיים.
המסר הפרסומי: אמרת הכול – לא אמרת כלום! דמיינו שאתם משחקים עם חבר במסירות בכדור-טניס.
זה די משעמם ומונוטוני. מובן, שבמסירות אין שום אתגר בשבילכם, ואתם תופסים את הכדור בכל הפעמים. החבר שלכם החליט לסבך את העניינים: הוא מוסר לכם בכל פעם שני כדורי-טניס. כדי לתפוס את שני הכדורים אתם צריכים להתרכז היטב. ועכשיו נניח שבכל מסירה זורקים אליכם ארבעה כדורי-טניס. כמה כדורים תפסתם? ואולי כל הכדורים מתפזרים על הרצפה, כי מרוב כדורים לא הצלחתם להתרכז?  את המסרים, שמעבירים אל הצרכנים בכל פרסום, נהוג לדמות לסיפור כדורי-הטניס. אם המפרסם מצליח להעביר רק מסר אחד, על אף שיש לו דברים רבים לספר על המוצר שלו, סביר להניח שיצליח להעביר את המסר הזה לצרכנים (הם יתפסו את הכדור). ואם הוא הסתכן והעביר שני מסרים בבת-אחת, סביר להניח ששני המסרים האלה לא יגיעו אל יעדם. ייתכן, שהצרכנים יפספסו את שני המסרים, ובמקרה הטוב יתפסו אחד מהם, ואולי זה דווקא המסר הפחות חשוב. "תפסת מרובה לא תפסת" (יומא פ' ע"א)  העיקרון של מסר אחד ויחיד מיושם בשלושת הפרסומות שאנתח להלן.