סמינריון מקיף בנושא קבלת החלטות ברפואה. (.)

תקציר העבודה

תוכן העניינים
תקציר השפעת גורמים שונים על קבלת החלטות על פי עבודתו של דניאל כהנמן. ·         תועלת מנובאת: האם אנשים יודעים מה הם יאהבו?
·         תועלת בזמן אמת ותועלת בדיעבד: האם אנשים יודעים מה הם אהבו?
·         אפקטים של היצג ·         חוסר רגישות לגודל מדגם ·         יוריסטיקת הזמינות ·         הבדלים בנקודת המבט ·         אשליית מיקוד בשיפוטים לגבי שביעות רצון מהחיים תיאורית הפריסה הדקה על פי מלקולם גלדוול ·         ההחלטה האם לתבוע בגין רשלנות רפואית, בהתבסס על תיאורית הפריסה הדקה ·         האלגוריתם של גולדמן בקבלת החלטות ·         בעיית עודף המידע צורכי המידע של מקבלי החלטות בסביבה של ייעוץ גנטי מודל ההחלטה בעת משבר – Crisis Decision Theory סיכום מקורות תקציר נושא קבלת ההחלטות מקיף תחומים רבים בעולם המחקר ובחיי היומיום. בעבודה זו, נסקרות מספר תיאוריות הנוגעות לתחום קבלת ההחלטות בהקשר של עולם הפסיכולוגיה הרפואית. ראשית, מוצגת עבודתו של זוכה פרס נובל לכלכלה, ד"ר דניאל כהנמן, הנוגעת להטיות ויוריסטיקות שונות בעזרתן בני-אדם עושים "קיצורי דרך" מנטאליים בדרך לקבלת החלטה. בנוסף, בעזרת מספר מקרים מודגמת הרלוונטיות של התיאוריה לתחום הפסיכולוגיה הרפואית. שנית, מוצגת תיאורית הפריסה הדקה המציגה זווית התייחסות מעניינת לרשמים ראשוניים, ולחשיבות שלהם בקבלת החלטה. התיאוריה כוללת מספר מרכיבים העומדים בנפרד אחד מהשני, ובעזרת מספר דוגמאות ניתנה בעבודה טעימה של התיאוריה בכללותה. לאחר מכן מוצגת עבודתם של שילה ועמיתיה, המאירה את צידם של מטופלים במסגרת קבלת החלטות רפואית, ואת צורכי המידע שלהם. לבסוף, מוצגת בתמצית תיאוריית ההחלטה בעת משבר. תיאוריה זו מהווה כמעין "תיאוריית גג" הכוללת בתוכה מארג של מחקרים ומודלים מתחום קבלת ההחלטות ומתחום ההסתגלות (Coping), בעזרתם מנסה מחברת התיאוריה להציג מודל פשוט המתאר את אופן קבלת ההחלטות בעת משבר.
סיכום במאמר זה הגשנו טעימה, "על קצה המזלג", של תחום קבלת ההחלטות בדגש על עולם הפסיכולוגיה הרפואית. מטבע הדברים, ניסיון לכסות את כל התחום כולו היה כמעט בלתי אפשרי, ועל כן, ניסינו להביא גישות שונות המציגות את הצדדים המגוונים של תחום קבלת ההחלטות.
תחילה, הצגנו את עבודתם של כהנמן ועמיתיו (2005) על המכשלה שמציב הטבע האנושי כאשר ניצבת בפנינו החלטה שעלינו לקבל. שנית, למרות שנראה לכאורה, כי בכדי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר יש לנסות לשקול את מירב הפרטים הנוגעים לנושא, עבודתו של מלקולם גלדוול מוכיחה לנו דווקא את ההפך, שההחלטות הטובות ביותר הן לעיתים אלו שמתחשבות במיעוט של פרטים ושיקולים. בהמשך, הצגנו את מחקרם של שילה ועמיתיה (Shiloh et al, 2006) על החשיבות הרבה שיש למודעות של המטפל לצורכי המידע של המטופל שלו, כאשר זה נדרש לקבל החלטה משמעותית, ללא יכולת להכיל את המידע הדרוש לקבלת ההחלטה. לבסוף, הצגנו את עבודתה של קייט סוויני (Sweeny, 2008) המנסה לכלול תחת גג אחד תיאוריות שונות מתחום ההסתגלות ומתחום קבלת ההחלטות. עבודתה של סוויני מהווה ניסיון עדכני לפשט את האופן בו מוצגת הדרך בה בני אדם מקבלים החלטות, והיא פותחת פתח חשוב לפיתוח תחום קבלת ההחלטות, בעזרתו יהיה ניתן לנבא ולייעל תגובות לאירועי חיים שליליים. על מנת להתקדם הלאה מתיאוריה למעשה, קוראת סוויני במאמרה למציאת זירות מציאותיות בהן ניתן יהיה לאשש את התיאוריה. ללא ספק, הפסיכולוגיה הרפואית בכלל, ותחום קבלת ההחלטות בעולם הרפואה בפרט, ירוויחו מכך רבות.