מבוא
מבחני אישיות הפכו לשם דבר בחברה המודרנית.
בישראל ישנם עשרות מכוני מיון והשמה, אשר כל מטרתם הקיומים הינה להכין את המועמד הפוטנציאלי לעבור את מבחני המיון, על פי דרישה של גוף זה או אחר, כרף מינימאלי וכתנאי קבלה. מבחני האישיות כוללים בתוכם סידרה של אבחונים פסיכולוגיים ואישיותיים, אשר נועדו במסגרת הליכי המיון לבחון את רמת התאמה למערך ארגוני זה או אחר. בתוך כך, על הנבחן לחשוף אל שלל הצדדים באישיותו בפני הבוחנים, אשר לרוב הוא יעדיף לשמור לעצמו אף מפני הקרובים אליו. כציבור, לרוב ניתקל במבחני אישיות בהיותינו מועמדים למקום עבודה או צורת התיישבות ולעיתים קרובות גם במסגרות טיפוליות כאלה ואחרות אך אלו אינן מעניינו של מחקר זה. ברשימה זו ביקשתי לבחון סוגיית השימוש במבחני האישיות במסגרת הליכי מיון בקבלה למקומות עבודה ולישובים קהילתיים. בתוך כך, נעשה ניסיון לסקור את הסביבה העוטפת את מבחני האישיות הן ברמה הפסיכולוגית והן ברמה המשפטית והעמקה באחרונה. מהלך העבודה התרכז בסקירת המציאות כפי שהיא מצטיירת בישראל ובשיטת המשפט הנוהגת בה לאור התאוצה שצברו מבחני האישיות בשנים האחרונות דווקא בתחום העבודה וההתיישבות קהילתית. הפרק הראשון, עוסקת במקורם ומטרתם של מבחני האישיות וזאת לשם הבנה עמוקה של ייעודם הראשוני. בהמשך לכך, נבחנה התפתחותם של מבחני האישיות לכדי כלי המשמש את המעבידים וועדות הקבלה, באמצעות מכוני המיון וההערכה, כבדרך קבע. זאת, לשם המחשה בפועל את התדירות הגוברת של השימוש במבחני האישיות על ידי גורמים בעלי השפעה בלתי מבוטלת על חיינו בתחום התעסוקה והדיור.
לבסוף, נסקרה בהרחבה המשמעות הפסיכולוגית של מבחני האישיות ובתוך כך גם מידת תוקפם של המבחנים ומהימנותם אשר כפי הנטען על ידי מלומדים רבים הינה שנויה במחלוקת.
הפרק השני, הוקדש לצורך בחינה מקיפה של המערך הנורמטיבי העוטף את תחום מבחני האישיות ועריכתם במסגרת הליכי מיון אצל מועמדים למקומות העבודה. בראשית, נבחן הבסיס הנורמטיבי אשר מאפשר למעביד לערוך את מבחני האישיות במסגרת השלב הטרום חוזי של יחסי מעביד פוטנציאלי-עובד פוטנציאלי. לאחר מכן, נבחנו הפגיעות האפשריות בזכויות היסוד של הפרט  לאור השימוש במבחני האישיות וסבירותן. כהמשך לכך, נבחנו ההשלכות הכלכליות הנובעות מהטלת איסור או צמצום על המעביד לעריכת מבחני אישיות בקבלה למקומות העבודה, בין היתר לשם בחינה האם איסור שכזה ראוי וסביר.
לבסוף, נבחנו המערכות נורמטיביות מקבילות הקיימות במדינות אחרות ובחינת התאמתן לשיטה הנוהגת בישראל.
הפרק השלישי,  הוקדש לבחינה מקיפה של השימוש במבחני אישיות במסגרת הליכי מיון בקבלה ליישובים קהילתיים. בתוך כך, נבחנה בראש ובראשונה המטרייה הנורמטיבית מכוחה פועלים היישובים הקהילתיים. לאחר מכן, נבחנן מקור סמכותם לעריכת מבחני אישיות למועמדים להתיישבות קהילתית לאור המגבלות אותן הציבה המטרייה הנורמטיבית אשר נסקרה קודם לכן. לבסוף, נבחן היקף הפגיעה בזכויות היסוד על דרך עריכת מבחני אישיות בקרב מועמדים להתיישבות קהילתית תוך שימת דגש על הביקורת הגוברת בתחום ובחינת שיטות משפט מקבילות.
הפרק הרביעי והאחרון, הוקדש לבחינת המודל הקיים בשיטת המשפט הישראלית לתחולת זכויות האדם החוקתיות במשפט הפרטי בתחום מבחני האישיות.   תוכן עניינים
מבוא
פרק ראשון – מבחני אישיות- א.    מקורם, מטרתם ומאפייניהם ב.     שימוש במבחני אישיות בקבלה למקומות עבודה ג.      שימוש במבחני אישיות בקבלה ליישובים קהילתיים ד.     המשמעות הפסיכולוגית של המבחנים, תוקפם ומהימנותם השנויה במחלוקת פרק שני –  מבחני אישיות בקבלה למקומות עבודה א.    הבסיס נורמטיבית לקיום מבחני אישיות ב.     מבחני אישיות בקבלה למקומות עבודה מול זכויות יסוד ועקרון תום הלב ג.      ההשלכות הכלכליות הנובעות מחיוב המעביד שלא לפגוע בזכות לפרטיות על דרך עריכת מבחני אישיות ד.     משפט משווה פרק שלישי – מבחני אישיות בקבלה לישובים קהילתיים א.    המסגרת הנורמטיבית לפעילות ועדות קבלה בישובים קהילתיים ועריכת מבחני אישיות ב.     מבחני אישיות בקבלה לישובים קהילתיים מול זכויות יסוד והחיפוש אחר האיזון הראוי ג.      משפט משווה פרק רביעי – מבחני אישיות- המודל הקיים ובחינת מודל חלופי ראוי סיכום ביבליוגרפיה