תקציר שירותי הרפואה בישראל (מהקמת המדינה ועד שנות השמונים) הופעלו מכוח פעולה קולקטיבית של הכלל, ומטרתם הייתה לספק לאוכלוסייה צרכים חברתיים חיוניים. לפי התפיסה החברתית והפוליטית ששלטה בחברה הישראלית, שירותי הרפואה לא היו בגדר מצרך שניתן להפקיד את הספקתו בידי השוק הכלכלי החופשי ובהתאם לשיקוליו של הפרט, אלא הם נתפסו כמוצר שניתן לספק אותו באמצעות הסדרים בעלי אופי ציבורי. השירות הרפואי הפרטי בבתי החולים הממשלתיים (שר"פ) הינו הדגם העיקרי של הפיכת שירות ציבורי לפרטי במשך 40 השנים הראשונות של מדינת ישראל הוקם בה מפעל מפואר של בריאות. מערכת הבריאות התאפיינה במידה רבה של צדק חברתי, איזון תקציבי, זמינות ונגישות. למרות זאת, סובלת מערכת הבריאות כיום ממגוון בעיות ארגוניות, מימוניות, תפקודיות ומבניות והטיפול בהן מתבצע במדיניות של כיבוי שריפות על ידי מקבלי ההחלטות. מצב דברים זה הביא למאמצים לבצע רפורמות במערכת הבריאות ובמעמד בתי החולים. בשנים האחרונות עלתה סוגיה חשובה  על סדר היום הציבורי והיא סוגיית שירותי הרפואה הפרטיים בישראל (שר"פ) בבתי חולים הציבוריים. השר"פ, שירותי רפואה פרטיים, מוגדר כקשר כספי ישיר בין רופא בבית חולים כללי בבעלות ציבורית לבין חולה המשלם לאותו רופא בגין שירותיו באמצעות בית החולים. כך, נוצרת תלות בין היכולת הכלכלית של החולה לבין שירותי הרפואה שהוא מקבל. המודל של השר"פ שהיה נהוג בבתי החולים הממשלתיים שאוב מהשר"פ הנהוג בבית חולים "הדסה" מאז שנות החמישים, מודל שבו מערכות השירותים הרפואיים הפרטיים נמצאות תחת פיקוח ובקרה ומקפידות שלא יהיה קיפוח של החולים המטופלים שלא במסגרת השר"פ. השר"פ הופעל  בשלוש מסגרות עיקריות:
שירותי רפואה פרטית במסגרת בתי חולים ציבוריים (כגון "הדסה" ו"שערי צדק").
שירותי רפואה פרטית במסגרת בתי חולים ממשלתיים (אלה נקראים שר"ן).
שירותי רפואה פרטית בבתי חולים פרטיים לחלוטין (בית חולים בהרצליה, מדיקל סנטר ועוד).
סוגיית השר"פ טומנת בתוכה שאלות ערכיות ואידיאולוגיות רבות הנוגעות לחובת המדינה, ספקית המוצרים הציבוריים, להעניק שירותי בריאות לאזרחיה. כפי שראינו לאורך העבודה, בסוגיה זו כלולים יתרונות וחסרונות הקשורים ישירות להנהגת השר"פ במסגרת חוקית. גם תוכניות התאגוד של בתי החולים מעלות שאלות רבות בנוגע למידת יעילותן, מידת נחיצותן והדרך שבה הן ייעשו. לדעתנו, תוכנית תאגוד בתי החולים הינה תוכנית חשובה והכרחית לקידום מערכת הבריאות ולהתייעלותם של בתי החולים. נוכח סירובם החוזר ונשנה של הרופאים לתוכניות אלה, יש לקשור אותן לתוכניות הפעלת השר"פ, בהסכם, שעל פיו הרופאים ישתפו פעולה עם תוכניות התאגוד.