עבודה זו עוסקת בעיקר במישור הכלכלי של ההסכם והשפעותיו על מדינת ישראל אך באופן טבעי תידון גם בשאלות כמו הוויכוח הציבורי החריף שהתנהל סביב סוגיית השילומים והדרך שבה אושרה ההחלטה לפתוח במשא ומתן ישיר עם הגרמנים.
שאלת השילומים הייתה אחד המאבקים החריפים והדרמטיים בתולדות מדינת ישראל. ראשית, מפני שמדובר היה בהכרעה שבמהלך חודשי הוויכוח נראה היה כי תיפול על חודו של קול לכאן ולכאן, ושנית משום שהייתה זו הכרעה שמשמעותה הייתה שבירת טאבו ופתיחת שיח ושיג עם אויבים שרבים סברו כי עצם המגע עמם הוא בבחינת "חילול הקודש". את ההחלטה על פתיחת המשא ומתן קיבלו בעצם שלושה אנשים בלבד. ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, שר החוץ, משה שרת ונחום גולדמן. שאר השרים שותפו באופן חלקי בלבד. משה שרת היה האיש שדחף קדימה בכל כוחו את התהליך ודוד בן גוריון היה זה שהבטיח את הגיבוי הציבורי והפוליטי. הויכוח המחיש והבליט עד כמה היה קו התחום בין העיסוק הפוליטי הצרוף לבין העיסוק בזכרם של המיליונים שנספו באירופה, עמום ומטושטש בשנים הראשונות של המדינה. ראשית גיבושו של קו תחום זה, לקראת שלהי העשור, הייתה עדות להתבגרותה של החברה הישראלית וליכולת להתבונן בשואת יהודי אירופה לא רק דרך עיניה ודימויה העצמי. במישור הכלכלי תרומתו של הסכם השילומים הייתה מכרעת ותרמה תרומה חשובה מאוד לביסוסה הכלכלי של המדינה הצעירה. יש הטוענים כי אלמלא כספי השילומים הייתה מדינת ישראל מוכרזת כ"חדלת פירעון" תוך שנים ספורות. כספי השילומים סייעו לסגירת החוב החיצוני של המדינה ולהעלאה ניכרת ברמת החיים של העולים שהגיעו מארצות אירופה.
יחד עם זאת יש הטוענים כי לכספי השילומים היה חלק לא מבוטל ביצירת הפער בין עולי אירופה לבין עולי המזרח בשנים אלה. אחרי פברואר 1952 החלה צמיחה כלכלית שנמשכה עד 1965 . בשנים אלה הצליחה המדיניות הכלכלית, האינפלציה ירדה, החל תהליך של קליטה יצרנית של עלייה והמשק נכנס לתעסוקה מלאה. החלו לקום עיירות פיתוח, פיזור אוכלוסין והסבה מקצועית. בעזרת כספי השילומים המשיכה ופיתחה המדינה הצעירה את התשתיות הרעועות מימי המנדט הבריטי ונוצרה תשתית תעסוקתית לשנים רבות.
לסיכום, בסוגיית השילומים בפרספקטיבה של 50 שנה היו שני גורמים מרכזיים:
השילומים היוו אבן דרך לדמוקרטיה הישראלית הצעירה. העמידה במבחן זה יצקה את התשתית עליה נשענים יסודות הדמוקרטיה הישראלית עד עצם היום הזה.  התרומה הכלכלית של כספי השילומים הייתה מכרעת וביססה את יכולותיה הכלכליות של המדינה לשנים רבות. תוכן עניינים
פרק א' הטיפול בפיצוי ליהודי אירופה ע"י הקונגרס היהודי העולמי 1945-1948 –…עמוד 5
פרק ב' הטיפול בפיצוי ליהודי אירופה ע"י ממשלת ישראל
1 948-1953 –.עמוד 7
פרק ג' בעד ונגד השילומים –.עמוד
8 דעות בעד ההסכם –…עמוד
8 דעות נגד ההסכם –..עמוד
1 2
פרק ד' השימוש בכספי השילומים עמוד
1 5
מערך השילומים מגרמניה (1952) -עמוד
1 6
פרק ה' ביצוע ההסכם והשלכותיו עמוד
1 8
החקיקה למען ניצולי שואה בישראל עמוד
1 9
סיכום –…עמוד
2 3
ביבליוגרפיה -עמוד
2 5