דגם ה"אחריות החברתית" מהווה את המסגרת הכללית להבנת יחסי תקשורת-מדינה. ישנו חוזה בלתי כתוב בין המדינה לתקשורת על פיו השלטון מוותר על פיקוח חיצוני על אמצעי התקשורת ואילו התקשורת שמה על עצמה מגבלות.
לפיכך, ישנם כמה בעיות בדגם זה כמו זהירות עצומה מצד התקשורת והחלטות שמתקבלות לא משיקולי אחריות חברתית.
שלוש דוגמאות לפרסומים עיתונאיים המצביעות לדעתי על הבעייתיות היישומית של דגם זה הם: