מבוא
"חינוך ביתי הוא דרך חיים, בה הילדים לומדים ומתחנכים במסגרת המשפחה והקהילה. האחריות והסמכות לחינוך נשארות בידי ההורים והילדים, ולא מועברות לידי המדינה וגופיה [כמו בחינוך ממלכתי], או בידי ארגונים מסחריים או אידיאולוגיים [כמו בתי ספר וגנים פרטיים]…" בני אדם מאז ומעולם למדו והתחנכו בבית, בדרכים שונות. הגדרת "החינוך הביתי" עברה גלגולים רבים, חברות שונות אימצו להן דרכים לחנך את ילדיהם בתוך ומחוץ למשפחה, וברוב המקומות בעולם הוקמו מוסדות שתחום אחריותם בלימוד ובחינוך הילדים. כיום, מסתמנת ירידה של הסמכות ההורית ונראה כי המשמעות של החינוך בתוך המשפחה הולכת ופוחתת.
למרות זאת, לאחרונה, מסתמנת תופעה בה יותר ויותר משפחות בוחרות לחנך בישראל בשיטת החינוך הביתי כאלטרנטיבה למערכות החינוך הקיימות.
החינוך הביתי כאידיאולוגית חיים וכשיטת חינוך חלופית:
מחנכי "החינוך הביתי" תופסים את הלימוד בבית הספר כבחירה. בדומה לתפיסות רדיקלית אחרות, האידיאולוגיה של ה"חינוך הביתי" שוללת באופן שורשי את אורחות החינוך הפורמאליים הנהוגים בחברה. התפיסה טוענת כי המטרות שמשיג ביה"ס יכולות להיות מושגות בדרכים חלופיות ואף עדיפות.
בעבודה אתמקד בשיטת "Home Schooling " והשוואתה למודל ביה"ס הקונבנציונאלי, כמוסד חינוכי פורמאלי שתפקידו לחברת. אופן ההשוואה בעבודה יעשה דרך ההגדרה של החינוך הביתי ומאפייניו [תיאור והגדרת הדמויות הפועלות בו , תוכן הלימוד, כלים ומטרות, מוטיבציות, מסגרת שעות הלימוד והציוד לימודי, שיטות הערכה ועוד] כמו כן, האופן בו הוא משתמע בעיני תומכיו ומתנגדיו. תוכן עניינים:
עמוד 3-4:
מבוא
עמוד 5-7:
המחנך בחינוך הביתי ההורה בחינוך הביתי החניך בחינוך הביתי  עמוד 7- 8:
תוכן הלימוד מיומנויות בסיסיות מסגרת שעות הלימוד ציוד לימודי עמוד 8-14
כלים ומטרות המוטיבציה של החניך המוטיבציה של המחנך רכישת מיומנויות למידה רכישת מיומנויות חברתיות שיטות הערכה סיכום