חוקים חברתיים ( סוציאליים ) במקרא הגנה וסעד לחלשים – גר יתום ואלמנה מיהו גר? גר הוא אדם שגר בארץ ישראל אך הוא לא שייך לעם ישראל. לגר אין נחלה ואדמה, מכאן שהוא חסר רכוש וחסר מקורות פרנסה ומעמדו הכלכלי-חברתי נמוך. חוקי התורה מסייעים לו ובאים להגן עליו. ישנם איסורים רבים בתורה של הונאת הגר.
שמות כ"ב 20-23
פס' 20- מהו האיסור בחוקים לגבי כל אחד מהחלשים בחברה? ומהו הנימוק לאיסור?
"גר לא תונה ולא תלחצנו" (תונה= מלשון הונאה). הדרישה היא לא לרמות ולא להלחיץ את הגר.
הנימוקים לחוק הגר:
1. נימוק מוסרי סוציאלי – הגר שייך ליסוד העני והחלש של החברה ויש לעזור לו.
2. נימוק היסטורי – "כי גרים הייתם בארץ מצרים". עם ישראל סבל בהיותו גר במצרים לכן הוא צריך להיות רגיש ומתחשב בגרים בארצו. פס' 21-22 – ברשימת האנשים בשולי החברה המקראית מצויים גם היתום והאלמנה. מדוע?
היתום והאלמנה נחשבים גם הם לחלשים בחברה מכיוון שאין גבר בבית ולכן אין מי שמפרנס. הם חסרי הגנה ותמיכה כלכלית.
הסבר את האיסור "כל אלמנה ויתום לא תענון".
הציווי הוא לא לענות אותם והכוונה היא לא לגרום להם עוול וסבל, לא לרמות אותם. יש לשים לב שהניסוח כאן הוא ברבים, וזה בעצם מדגיש את האחריות הקיבוצית של העם למצבם – גם מי שראה שנעשה עוול לחלשים הללו ולא עזר, כאילו היה שותף לעבירה.
הוכח קיומו של עיקרון הגמול מידה כנגד מידה מתוך הנאמר בטקסט. בסס את תשובתך על הכתוב.
"והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים": …
ללא ביבליוגרפיה, פונט 14