הפקולטה למשפטים רפואה ומשפט סמינר בנושא:
כפיית טיפול על דרי רחוב (הומלסים) תאריך: 7.6.2007
תוכן עניינים! א.         מבוא
3-4
חלק ראשון ב.         דרי הרחוב בישראל.
·         מקדמי.
·         סטטיסטיקה לגבי היקף התופעה ומאפיינים סוציו-דמוגראפיים.
·         התקציב לטיפול בדרי רחוב בשנים האחרונות.
4
5
6-7
ג.          כפיית טיפול רפואי על דרי רחוב.
·         דרי הרחוב ומערכת הבריאות.
·         האם כפיית טיפול על דרי רחוב הינה ראויה ויעילה?
·         המצב החוקי.
7
7-8
8-10 10-12
ד.         האיזון בין שאלת מתן הטיפול ובין ההסכמה.
·         כללי.
·         היעדר הסכמה לטיפול רפואי.
·         התנגדות לטיפול.
·         המצב החוקי לאחר חקיקת חוק זכויות החולה.
13-14
14-19
19-23
23-
5 חלק שני ה.         משפט משווה.
26-33
ו.          חקיקה נוספת-האם הפיתרון הנדרש?
34
ז.          סיכום
3 5-36
ח.         נספחים ·         נספח א'- תזכיר+הצעת-חוק למניעת סיכון ומתן טיפול לדרי רחוב, התשנ"ה-1995.     ·         נספח ב'- חוק ההגנה על חוסים.
·         נספח ג'- הצעת חוק חובת הקמת בתי מחסה ובתי אבות ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה),        התש”ס-2000.

3 7-40 41-43
44-45
ט.         ביבליוגרפיה
4 6-49
                                                                                                                                                                             א.        מבוא
בכתבה שפורסמה באתר "הארץ Online" סופר על מותו של הומלס בשם ולדימיר נמצוב, כתבה שעל פניה לא יצרה עניין מיוחד לציבור אלא אולי מעט אמפתיה. נמצוב היה אחד מתוך 30 דרי רחוב שמתו בעיר תל אביב בשנה החולפת. המקרה הפרטי של נמצוב מחדד את הבעיה באופן התמודדותן של הרשויות עם חוסר הנכונות של חסרי בית לקבל טיפול או עזרה כלשהי. פרופ' דן שניט, מרצה בביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, אמר בכתבה הנ"ל כי מוקד מצוקת הרשויות בנושא נובע משאלה משפטית: "…על סמך מה מנסים לכפות על האנשים האלה, שלא ביצעו שום עבירה, פתרונות בניגוד לרצונם.
הרשויות נמצאות בעניין הזה בין הפטיש לסדן, משום שמצד אחד כאשר מת דר רחוב הן סופגות ביקורת ציבורית חריפה, ומצד שני, אין להן אפשרות כפייה…". בעיית דרי הרחוב הינה תופעה נפוצה מאוד בעשורים האחרונים, בעיקר במדינות המערב והגיעה אף היא לישראל והתרחבה בשנים האחרונות במידה ניכרת. רוב דרי הרחוב בישראל מתרכזים באזור תל-אביב. אלו הם, לעתים קרובות, אנשים שאינם מסוגלים להיאבק בכוחות עצמם על מימוש זכויותיהם. הרשויות נדרשות, אפוא, לפעול באופן יזום, לאתר את הנזקקים ולהגיע אליהם ולא לשבת ולהמתין לפניות. הטיפול בתופעת דרי הרחוב בישראל ראוי לשמש דוגמא להיערכות נכונה של הרשויות כמו: הרשויות המקומיות, המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, משרד השיכון, שפועלות בתיאום ביניהן ומשתפות פעולה עם ארגונים וולונטריים, יוזמות פעולות ומגלות רגישות אנושית.
מצבם של דרי הרחוב קשה הן גופנית והן נפשית. נוכל כולנו להבחין בעובדה מצערת זו, בין אם אנו נוסעים ברכבנו ועומדים ברמזור אדום ליד צומת ובין אם אנו עוברים ליד קניונים,בנקים ורחובות ראשיים בד"כ, שם נראה את אותו חסר בית מסכן יושב או שוכב על המדרכה בראש מורכן. רובם ככולם סובלים ממחלות ופציעות, הנובעות מאופי חייהם ומקשיי וסיכוני החיים והלינה בחוצות. עם זאת, אצל רבים מהם ניכרים סימני ייאוש, נטיות אובדניות ובעיות נפשיות אחרות. אף על פי כן, נראה, כי בכל זאת רבים מדרי הרחוב מעדיפים להמשיך ולגור ברחובות העיר או במבנים נטושים על פני פנייה ל"גגון", שהינו מקום המספק הלנה לדרי רחוב. הבעייתיות הראשונה שעולה היא  כי דרי הרחוב עמם באים במגע מסרבים לעיתים לקבל סיוע. אלה אשר ביקשו לקבל סיוע, רצו לרוב סיוע נקודתי בעניין מסוים ולא בסיוע רחב יותר למצבם, כמו מציאת דיור זמני או כניסה לתכנית גמילה מסמים. אולם, הדבר שנראה בעינינו חמור מכל, היה חוסר רצונם ולעיתים התנגדותם הנחרצת לקבל טיפול רפואי, אף במצבים בהם היה מדובר בסיכון חיים (בעיקר אצל בעלי ההתמכרויות). אוכלוסיית דרי הרחוב, אף היא מתחלקת לכמה סוגים חשוב לציין, סוג אחד מכונה "דרי רחוב שאינם ברי שיקום", כפי שאלה מוגדרים בתקנון העובדים הסוציאליים, קרי, דרי רחוב הנמצאים במצב הקשה ביותר, והסוג השני מתייחס לאנשים המודעים למצבם ואשר נראה, לפחות על פניו, כי הם מעוניינים להיחלץ ממנו, חברה צעירים בעיקר.
אוכלוסיית דרי הרחוב מונה צעירים בני 18-26, דרי רחוב, רובם עולים חדשים מבריה"מ לשעבר.
חלקם בעלי התמכרויות ו/או סובלים מבעיות נפשיות. קיימים מרכזים וקליניקות בסיוע עיריית תל-אביב והסוכנות היהודית המופעלים ע"י עמותת על"ם, המספקים מזון, שירותים כגון: מקלחת, חדר מחשבים, כביסה וכדומה. כמו כן, מועסקים במרכז מנהל, עובדת סוציאלית וצוות של מתנדבים. כשהתכלית העיקרית היא מתן מענה לצרכים הבסיסיים של אוכלוסיית דרי הרחוב קרי, מזון, מקלחת, מנוחה וכו' ובד בבד, לנסות לעורר מוטיבציה אצל ההומלסים על מנת לקבל טיפול ולשיקום.
בחלק הראשון של העבודה אתן סקירה קצרה לגבי דרי הרחוב בישראל הכוללת מאפיינים, נתונים סטטיסטיים וכו'. לאחר מכן נתייחס לשאלה המשפטית, אולי גם, הדילמה המשפטית בצורך בכפיית טיפול רפואי על דרי רחוב: בעיותיהם הבריאותיות האופייניות; האם ראוי לכפות הן טיפול רפואי והן טיפול שיקומי על דרי רחוב?
בנוסף אסקור גם את המצב החוקי כיום בהקשר לאפשרות לעשות זאת, קרי, כיצד התמודד המחוקק עם הצורך בכפיית טיפול על אוכלוסיות אחרות הנתפסות כחלשות וזקוקות להגנה כגון:קשישים, מפגרים וכו'. כמו כן אסקור את המבט המשווה לארצות אחרות בעניין, ולבסוף, נבדוק האם כיום קיים עדיין צורך בחקיקה שתעסוק בכפיית טיפול על דרי רחוב בעיקר לאור חקיקת חוק זכויות החולה ב-1996 ,ובכלל, האם חקיקה היא הכלי שבו יש להסתייע לשם מציאת פיתרון לעניין זה.
בשל היעדר חקיקה ראשית העוסקת בשאלה זו, המגמות העולות מסקירת החוקים הרלוונטיים ישמשו  לבחינת הצעת-החוק אשר הוגשה לכנסת בשנת
1 995 ועסקה בכפיית טיפול על דרי רחוב.