סמינריון מצטיינים בנושא יישוב סכסוכים - תפיסתינו את הצד האחר בסכסוך והשפעתה על היכולת להגיע לפתרון (ציון סופי - 90)

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 11678
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

סמינריון מצטיינים בנושא: כוחה של התפיסה שלנו את הצד האחר בסכסוך אלים תוכן עניינים
עמודים הקדמה …
3
מבוא
-.
4-5
משולש מרכיבי הסכסוך —
6-10 התפיסה הדמונית – מהות, מאפיינים והנחות פעולה
11-14
Intractable Conflicts והשפעתם על מרכיב התפיסה
15-19
תהליך עיצוב התפיסה במסגרת Intractable Conflicts  –.
20-26
כיצד ניתן לשנות את התפיסה השלילית את הצד האחר?

27-31
סיכום, מסקנות והמלצות -..
32-34
ביבליוגרפיה –.
35-36
בעשורים האחרונים אנו עדים לשורה של סכסוכים אלימים, שנמשכים זה זמן רב והניסיונות שנעשים לפתור אותם נכשלים שוב ושוב. בין סכסוכים אילו ניתן למנות את הסכסוך הישראלי מול הערבים (ובייחוד הפלסטינים), הסכסוך בין הסנגלים לטמילים בסרי לנקה, בין הטורקים לכורדים, ועד לא מזמן בין היוניוניסטים הפרוטסטנטים והאירים הקתולים בצפון אירלנד. בכל הדוגמאות, האלימות נתפסת על ידי כל אחד מהצדדים כנכפת עליו על ידי הצד האחר, בין אם מדובר בצבא סדיר של מדינה או במליציות של ארגוני מורדים. "האחר" נושא באשמה ובאחריות לסכסוך ולפתרונו. כל אחד מהצדדים טוען כי רק כאשר יחדל הצד האחר מפעילותו האלימה – יבוא הקץ לשפיכות הדמים. מכיוון שאף צד אינו מוכן לוותר על תפיסתו 'המוצדקת', ומתוך חשש שהצד השני ינצל זאת כשלב בתכנית חמורה יותר, נמשכת ההאשמה ההדדית, שיוצרת קיטוב בין הצדדים הנשארים במערכת של אלימות.
כיצד אנו תופסים את הצד באחר בסכסוך אלים ומתמשך? כיצד תפיסה זו משפיעה על יכולתנו לצאת ממעגל האלימות? בשאלות אילו עוסקת העבודה ומטרתה לשפר את ההבנה שלנו את עצמנו כבני אדם וכחברה, כשותפים פעילים לסכסוכים, ואת המגבלות שלנו באיתור חלופות אפשריות ליחסים עם הצד האחר. מהעבודה עולה כי בסכסוכים אלימים ומתמשכים, התפיסה שלנו את הצד האחר הופכת להיות מרכיב מרכזי, ולמעשה היא המפתח לשינוי דפוס היחסים האלימים. ללא טיפול שורשי במרכיב זה לא יתכן פתרון ארוך טווח לסכסוך. יתרה מזאת, תפקידם של המנהיגים הלאומיים בשינוי תפיסת הצד האחר הוא קרדינאלי, וזהו תהליך שחייב להתחיל לפני שהצדדים ניגשים לגיבוש הסדר של שלום, ועל מנת לאפשר קיומו של תהליך כזה.
העבודה מורכבת ממספר חלקים. בחלקה הראשון אציב תיאוריה בסיסית בתחום חקר הסכסוכים, התיאוריה של Mitchell (1981) המגדירה שלוש מרכיבים יסודיים לכל סכסוך: מצב הסכסוך (the Situation), התנהגות (the Behavior) הצדדים במהלכו, ותפיסתם והתייחסותם (Attitudes and Perceptions) לסכסוך ולצדדים האחרים בו. מרכיבים אילו מקיימים יחסי גומלין ביניהם, משפעים ומושפעים האחד מהשני. מכיוון שהעבודה עוסקת במרכיב התפיסה במיוחד, אתמקד בחלק השני במרכיב התפיסה עצמו. בחלק זה אגדיר מהי התפיסה הדמונית של הצד האחר, מהן הנחות היסוד שבבסיסה וכיצד היא משפיעה על המרכיבים האחרים בסכסוך.
לאחר הנחת התיאוריה הכללית, החלק השלישי ימקד את הדיון בסוג מסוים של סכסוכים הנקראים Intractable Conflicts. סכסוכים אילו נמשכים לאורך זמן ומתאפיינים באלימות גבוהה, כשלונות חוזרים של הסדרים לפתרון, חוסר בשלות של הצדדים ביחסם לפתרונות אפשריים ותפיסת המצב כמאבק קיומי שיכול להסתיים רק בשתי דרכים – ניצחון מוחלט או כליה. במהלך סכסוכים כאלו הצדדים מפתחים תפיסה דמונית עמוקה של הצד האחר המתבססת על ראיית האחר כבלתי אמין, בוגדני ומסוכן, ולעיתים אף לא אנושי וראוי להשמדה. החלק הרביעי יעסוק בסטריאוטיפים ודעות קדומות יתאר באופן מפורט את התהליך בו מתגבשת תפיסה זו וכיצד היא תופסת את מקומה בבסיס השקפת עולמנו – וכך הופכת למחסום יסודי ליישוב הסכסוך. בסופו אציג מספר עקרונות פעולה שיכולים לסייע לנו לנטרל במידה מסוימת את המחסום התפיסתי. אדגיש את כוחם המרכזי של המנהיגים בהתגברות על מחסום זה, הנובע ממיקומם בראש הפירמידה החברתית וכשולטים על מערכות ממלכתיות. לאורך המסמך אעשה שימוש בדוגמאות מהסכסוך הישראלי-ערבי ומסכסוכים אחרים.
מכיוון שנושא העבודה רחב ונוגע לתחומים רבים, לא ניתן היה להיכנס ביתר פירוט לחלקם. העבודה מסתמכת על ספרות כללית וגנרית בתחומים מרכזיים הקשורים לנושא. בתחום חקר הסכסוכים התבססתי על ספרו של Mitchell (1981): “the Structure of International Conflict”, מתוכו לקחתי את תיאורית משולש מרכיבי הסכסוך. כדי להבין את הפסיכולוגיה של מרכיב התפיסה הסמכתי על  ספרם המרתק של אלון ועומר (2005), "השטן שבינינו: מדמוניזציה להידברות" שמתאר את התפיסה הדמונית ומאפייניה. בנושא Intractable Conflicts, נעזרתי בספר “Grasping the Nettle” בעריכת Cocker, Hampson & Aall (2005). ספר מרכזי נוסף, הוא ספרם של Bar-Tal & Teichman (2005), "Stereotypes and Prejudice in Conflict" שמדגיש את החיבור בין נושא הסכסוכים לתהליכים פסיכולוגיים שהסכסוכים מייצרים אלצנו.