סביבה , חברה ותקשורת : ניתוח יחסה של העיתונות המקוונת למאבק על חוף פלמחים

סוג העבודה
מקצוע
שנת הגשה 2008
מספר מילים 4754
מספר מקורות 29

תקציר העבודה

סביבה , חברה ותקשורת : ניתוח יחסה של העיתונות המקוונת למאבק על חוף פלמחים עבודה סמינריונית אוקטובר 2008
תוכן העניינים
מבוא
שיטת המחקר תפקיד התקשורת בחברה המודרנית – רקע תיאורטי קואליציות בשלטון המקומי המאבק על חוף פלמחים ניתוח התוכן דיון וסיכום ביבליוגרפיה מבוא
בחוף פלמחים מתכננים מספר יזמים להקים כפר נופש. תושבים מהסביבה ופעילי איכות הסביבה רבים מתנגדים לתוכנית וטוענים כי תהרוס את אחד החופים הייחודיים בישראל.
עבודה זאת חוקרת את יחסה של העיתונות המקוונת לנושא מחלוקת זה.
שאלת המחקר בעבודה היא "האם העיתונות המקוונת נייטרלית ומאוזנת בהתייחסה למאבק על עתידו של חוף פלמחים?" השערת המחקר היא כי העיתונות המקוונת תומכת בארגונים "הירוקים" ומביעה התנגדות למיזם כפר הנופש בפלמחים.
השערת המחקר מתבססת על ההנחה כי הכתבות מתפרסמות באתרים במדורים המיועדים לנושאים "ירוקים" ולפיכך כותבי הכתבות מתייחסים אל קהל הגולשים – הקוראים כאל קהילה פרשנית המורכבת מאנשים בעלי מודעות כבוהה לענייני איכות ושימור הסביבה.
הגישות הפרשניות הן גישות שמתייחסות גם אל המסר וגם אל הנמען בצורה שונה ממה שהתייחסו אליהם קודם, לכן המסרים נתפסים כמסרים יחסית פתוחים, פוליסמיים.
הנמענים נתפסים כאקטיביים. גם את המסר וגם את הנמען יש צורך למקם באיזוהי מציאות חברתית שהיא זאת שנותנת לנו את הקונטקסט של האינטגרציה שמתרחשת ביניהם. הדבר החשוב שאין לחקור את המסר לכשעצמו ואין לחקור את הנמען לכשעצמו. כל אחד לבד אין לו קיום עצמאי, הם מעניינים רק בנקודת המפגש ביניהם.
המושג "קהילה פרשנית" נטבע לראשונה ע"י (1976) Fish    ושימש מאז חוקרים רבים. פירושו – קבוצה , הנבדלת מקבוצות אחרות במעמד החברתי ובאופי הדמוגרפי. בעיקר חברי הקבוצה חולקים ביניהם העדפות מסוימות כלפי טקסטים , קריאתם ,אופן הפענוח שלהם  ואסטרטגיות של מתן משמעות לטקסטים . על פי סטנלי פיש , הקריאה היא תלוית-קהילה; אין טקסט פֶר סֶה, אלא אופן הפענוח שלו משתנה מקבוצה לקבוצה.
השימוש במושג קהילה פרשנית כולל שלוש הנחות יסוד:
1.הנמען הוא אקטיבי ומעניק פרשנות לטקסט.
2.אופיו השונה של הקהל משפיע על פרשנות הטקסט.
3.צריכת תקשורת מהווה פעולה חברתית.
רדוואי     מעוניינת לבחון כיצד קוראים שונים מפענחים את הטקסט. לטענתה ישנו קשר בין מאפיינים אובייקטיבים של הקוראים לבין האופן שהם קוראים את הטקסט.  בשלב הראשון, צריך לברר מיהו קהל של אותו טקסט ומהן הסיבות שקהל זה צורך סוג כזה של טקסט.  בשלב השני, טוענת שצריך להתייחס אל הטקסט עצמו, כלומר לבדוק  איך מוגדרים הטקסטים ע"י הצרכנים שלו.