מבוא
לניקוד המשנה/ח' ילון מסורות כלליות שתי דוגמאות של מסורות שבעל פה בלשון חכמים, שאינן כמקובל במקרא והן משותפות לכל עדות ישראל.
דוגמאות אלו יעמידו את חשיבותן וערכן של מסורות חיות בפי האומה ומקומן בניקוד המשנה.
1. כינוי הנוכח -ָךְ.
נקדישָךְ ונעריצָךְ הוא מטבע קבוע בפי האשכנזים מתפללי נוסח ספרד, בפי הספרדים ובפי התימנים, וזהו הנוסח הישן והמקורי. נוסח אשכנז נעריצְךָ ונקדישְךָ מכוח תיקונים בא. מדקדקים מצאו שיש לפסול את המטבע הישן שאינו עשוי לדקדוק המקרא. ('שיבוש' מעין נקדישָך שהוא נפוץ ומקובל בכל תפוצות ישראל ואין יודעים מי חוללו ומאימתי החזיקו בו, על כורחך הוא עולה ומתעלה לתקופה היסטורית קדומה ושוב אינו שיבוש). בגניזה של קהיר מצאו מספר רב של פיוטים ישנים מנוקדים ניקודים א"י ובכול -ָךְ, וכך גם במשניות המנוקדות ניקוד בבלי, בכי"ק, ובכ"י פרמה. אף התימנים, הספרדים והאשכנזים קוראים כך במשנה, בייחוד במילים שאינן במקרא, למשל, רצונָךְ, למען אמתָךְ.
2. נתפעַל במקום נתפעֵל.
ניקוד הנסתר של זמן עבר של בניין נתפעל בתנועת a, למשל, נתכַוַּן, נתמָעַט. צורות כאלו בגזרת-
ללא ביבליוגרפיה