סכסוך עבודה בחברת התעופה "אל על" במסגרת סמינר : סכסוכים בארגונים.
תאריך:
5 /9/08
תוכן העניינים:
מבוא –…3-5
מתודולוגיה -6-8
ממצאים-נציגות העובדים –..9-11
ממצאים-ההנהלה -.12-14
ניתוח הממצאים -…15-18
המלצות -19-21
ביבליוגרפיה …22
נספח 23
מבוא
בתחילת יוני 2003
הונפקה חברת אל-על לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ביוני 2004, לאחר רכישת מניות החברה ומימוש אופציות בידי הציבור, ירדו החזקות המדינה בחברה אל מתחת ל-50% והחברה הפכה מ"חברה ממשלתית" ל"חברה מעורבת". ב-1 בינואר2005, עלתה אחזקת חברת כנפיים- אחזקות ארקיע בע"מ בראשותו של פרופ' איזי בורוביץ לכ- 39.6% מהון המניות המונפק של החברה, ב-6לינואר2005,בעקבות החלטת אסיפת בעלי המניות שכונסה לבקשת כנפיים, הוחלפו רוב חברי הדירקטוריון.
כתוצאה מכך, עברה השליטה בחברה מידיה של מדינת ישראל לרשות חברת כנפיים, כאשר בידה אופציה להגדלת סך המניות שברשותה ל-47%. לאחר מכן, בחודש מרץ 2005, החליף חיים רומנו את עמוס שפירא בתפקיד מנכ"ל "אל על".
בעקבות הפרטת החברה צרכי החברה השתנו יחד עם הצורך בשינוי בהסכם הקיבוצי. ב"אל על" מתנהל ההסכם הקיבוצי החל משנת 1982. בהסכם זה מגולמות כל זכויות וחובות העובד והמעביד, לעובדים הקבועים ולעובדים הזמניים.
בספטמבר 2006 נחתם ההסכם הקיבוצי בין ההסתדרות להנהלת אל על, לפיו יוארך תוקפו של ההסכם בחברה עד סוף
2 007 והוסכם על מו"מ בדבר תהליכי התייעלות בחברה. בתאריך 1 ביולי 2007, ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה בטענה כי ההנהלה מאיימת לבטל את ההסכם הקיבוצי אם לא ייחתם הסכם התייעלות באופן מיידי.
תוקפו של ההסכם הקיבוצי תם כאמור בדצמבר 2007. עם זאת, נורמות ההסכם חלות עד יוני 2008 , אז אמורים הצדדים להגיע להסדר. למעשה, עם כתיבת שורות אלו, ההנהלה ונציגות העובדים מנהלים מו"מ.
המשא ומתן בין נציגות העובדים להנהלה הגיע בעבר למבוי סתום. הקרע בין שני הצדדים נוצר בעיקר עקב האשמות הדדיות בין שני הצדדים. כל צד מאשים צד אחר באי קיום הסכמות ובאחריות לסחבת במשא ומתן. על פי נתונים סטטיסטיים, בשנת 1992, 27 אחוז מכלל השביתות שהיו במשק פרצו במהלך משא ומתן על הסכם עבודה חדש. זו הסיבה השנייה בחשיבותה בין הסיבות, שבעטיין החליטו עובדים לשבות. הסיבה העיקרית: בעיות שכר ושיפור תנאי עבודה- כ-30 אחוז מכלל השביתות (דוידי, 1995).  חרמש מציין במחקרו המוקדם אך הרלוונטי כי הנזק הכרוך בסכסוך עבודה, או לפחות היבט האיום בנזק המשתמע ממנו, הוא חלק חיוני בתופעה חברתית זו. במסגרת היחסים השוטפים בין הצדדים השותפים למערכת יחסי עבודה מתלווה הנזק בעיקר כמרכיב סמוי. הן ההנהלה והן נציגות העובדים מודעות למאזן הכוחות הקיים ביניהן. מאזן זה בנוי על יחסי תלות הדדית. מושג התלות מבליט את מורכבות מערכת היחסים בין מעביד לנציגות העובדים. מחד, מביע הוא את עניינו של כל צד בהמשכיותם, זאת לשם קידום האינטרסים שלו, ומאידך, מבליט הוא את רגישותו למצב של הגבלת או אף הפסקת שתוף פעולתו של הצד השני. מוסד המשא ומתן הקולקטיבי מבוסס על הנחת התלות בין הצדדים ועל השלכותיו של יחס זה לגבי עניינם במיסוד היחסים ביניהם ובכיבוד התחייבויות שנוטלים הם על עצמם תוך כדי ניהולו (חרמש, 1978).  החברה המודרנית מבוססת על מערכת תלות כל העת. במסגרת זו מותנה תפקודן השוטף של קטגוריות חברתיות רבות בפעילותו התקינה של כל אחד ממרכיביה. כל פגיעה במערכת החליפין –