10354 דיני עבודה – ממ”ן 14, ציון 100.
13011 משפט העבודה.

שאלה 1:
שי עבד במשך עשר שנים במפעל לטוויית חוטים. שי פוטר מעבודתו. בחוזה האישי שעליו חתם שי עם תחילת עבודתו נקבע כי במקרה של פיטורים של עובד המועסק במפעל מעל 5 שנים, יקבל העובד מענק הסתגלות בגובה של שלוש פעמים השכר החודשי הממוצע במשק. שי פנה להנהלת המפעל בבקשה לשלם לו את מענק ההסתגלות לו הוא זכאי. שי נענה כי לפי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף הטקסטיל זכאים כל עובדי הענף, עם פרישתם מכל סיבה שהיא, לרבות פיטורים, לתשלום חד פעמי בגובה של השכר החודשי הממוצע במשק וכי הוא יקבל סכום זה.
א. שי נועץ בכם לגבי השאלה איזה סכום הוא זכאי לקבל?
ב. האם תשובתכם הייתה משתנה במקרה שבו זכותו של שי לתשלום חד פעמי בגובה של השכר החודשי הממוצע במשק הייתה מעוגנת בהסכם קיבוצי מיוחד ולא בחוזה עבודה האישי וכל שאר העובדות היו זהות.

שאלה 2:
לחברת “חומוס בחלה” שלושה מפעלים לייצור סלטים, המפוזרים בכל הארץ. בחברה מועסקים600 עובדים בכל המפעלים גם יחד. מפעל א’ מונה 150 עובדים, כלם מאוגדים
בארגון עובדי “חומוס בחלה”. מפעל ב’ מונה 200 עובדים. 180 עובדים מאוגדים בהסתדרות הכללית ואילו 20 עובדים אינם מאוגדים כלל. מפעל ג’ מונה 250 עובדים, 240 עובדים אינם מאוגדים באף ארגון עובדים ו- 10 עובדים מאוגדים בארגון עובדי “חומוס בחלה”. חברת “חומוס בחלה” חברה בהתאחדות התעשיינים. על פי ההסכם הקיבוצי הכללי שנחתם בין התאחדות התעשיינים לבין ההסתדרות הכללית בנוגע לתנאי העסקתם של העובדים בענף המזון, זכאי כל עובד לתוספת ותק לאחר שלוש שנות עבודה.
א. יעל עובדת במפעל א’ של חברת “חומוס בחלה” זה שלוש שנים. היא חברה בארגון עובדי “חומוס בחלה”. היא לא נעדרה בשנת העבודה האחרונה אפילו יום אחד בגין מחלה. כאשר פנתה יעל להנהלת חברת “חומוס בחלה” ודרשה כי תשולם לה תוספת הותק נמסר לה ע”י ההנהלה כי לאחר בדיקה שערכה, יעל אינה זכאית לתוספת. האמנם? הסבירו.
ב. הניחו כי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף המזון עדיין בתוקף. עובדי חברת “חומוס בחלה” מתרעמים על תנאי עבודתם כפי שנקבעו בהסכם הקיבוצי הכללי בענף המזון. לטענתם ההסתדרות הזניחה אותם ולא ייצגה אותם נאמנה. 150 מתוך עובדי מפעל ב’ שהיו חברים בהסתדרות, עזבו את ההסתדרות והצטרפו לארגון עובדי “חומוס בחלה”.
האם ההסכם הקיבוצי הכללי חל במצב זה על עובדי “חומוס בחלה”?

שאלה 3:
ההסכם הקיבוצי שנחתם בין מועצת פועלי חיפה, שהיא הארגון היציג לבין הנהלת חברת האופנה “אידאל היופי” כולל, בין השאר, את הסעיפים הבאים:
1. עובדי החברה שיתייצבו לעבוד עד השעה 9:00 מידי יום, ייהנו מתוספת חודשית בגין עמידה בלו”ז.
2. החברה מצהירה כי לא תבצע פיטורין אלא בתיאום עם איגוד עובדי החברה.
3. בתקופת תוקפו של ההסכם הקיבוצי יישמר שקט תעשייתי מוחלט.
תוקף ההסכם הקיבוצי הוא מיום 12.8.31-10.9.1 .לאחר שפג תוקפו של ההסכם הקיבוצי, לא נחתם הסכם קיבוצי חדש.
סיון עובדת במשרדי “אידאל היופי”. היא מתייצבת בעבודה כל יום לפני השעה 9:00. ביום 11.11.1 פנה אליה, רותם, סמנכ”ל החברה וביקש, לאור הצורך של החברה לצמצם בהוצאות, כי תסכים כי בשלב זה לא תשולם לה התוספת החודשית בגין עמידה בלו”ז, הוא הבטיח כי במהלך שנת 2012 תשתדל החברה להעניק לה התוספת.
סיון אינה מעוניינת להיענות לבקשתו של רותם והיא נועצת בכם האם יש דרך חוקית לענות לו בשלילה.

שאלה 4: עס”ק -12-11-41357 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ’ אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע”מ.
בפסק דין זה החליט בית הדין הארצי לעבודה כי יש להכיר ברשת מחסני חשמל כיחידת מיקוח נפרדת ודחה את הטענה כי יש להתייחס ליחידת מיקוח אחת לשלוש הרשתות: רשת מחסני חשמל, רשת שקם אלקטריק ורשת ביג סנסור.
על אלו נימוקים ביסס בית הדין הארצי לעבודה את קביעתו זו? הסבירו.