מתודולוגיה:
מחקר זה עוסק בייצוגו של המזרחי, הפועל בהתאם לנטיות ספציפיות, בתוך הקשרים היסטוריים, תרבותיים וחברתיים פוליטיים. באמצעות ניתוח תוכן של שמונה סרטים (שניים מכל שנה), שהיו מועמדים לפרסי אופיר בין השנים 2004-2007  אשר מתקיימים בהם ייצוגים של ישראלים מעדות המזרח, אבחן את הייצוג.
החברה הישראלית הייתה מאז ומעולם חברת הגירה שנבנתה מגלים של מהגרים, אשר הגיעו אליה בנסיבות שונות ונקלטו על ידי האוכלוסייה שכבר ישבה בארץ. חברה זו הייתה מורכבת בעיקר ממהגרים ותיקים יותר. השסע הבין העדתי היה כאן עוד לפני קום המדינה. למעשה, מתקיימת מאות שנים ההבחנה בין עדות יהודיות נבדלות על בסיס מוצא אתנו-תרבותי.
הקולנוע הישראלי, מאז קום המדינה מתחלק לשלבים שונים. ישנם שני שלבים שהם המשמעותיים בראשית דרכו, אשר השפיעו על תהליכים בחברה הישראלית באמצעות הייצוג של העדה המזרחית. השלב הראשון הוא הדגם ההרואי-ציוני שבו המתיישבים בארץ שהיו ברובם ממוצא אשכנזי. אלה הם סרטים שמומנו על ידי מוסדות לאומיים ומטרתם הייתה בעיקר לעשות תעמולה בארץ ובעולם, על מנת שיהודי הגולה יעלו ארצה. מדובר בסרטים כמו "הוא הלך בשדות" ו"הם היו עשרה". בסרטים אלו היה דגש על הקולקטיב והערכים. משנת 1964, החלו להתמקד בסרטי בורקס. זהו למעשה השלב השני של הקולנוע הישראלי. סרטים אלה הושפעו מהקולנוע האירופאי ובעיקר הצרפתי. הם דאגו להעמיד את האינדיוודואל במרכז מבלי לשעבד אותו לאידיאולוגיה מסוימת, אך ישנה בעייתיות בייצוג, הייצוג כמשהו מפריע. סרטי הבורקס מנסים להיות הגמונים ומייצגים בצורה אוריינטלית ומזרחית את הישראלי. מעבר לכך, סרטים אלה מנסים לחתור נגד הייצוג הסטריאוטיפי באמצעות שימוש בהיפוך קרנבלי. הסרט "סלאח שבתי" (1964), נחשב לאבי סרטי הבורקס והוא מכתיב את הקונוונציות של הז'אנר כפי שיבואו לידי ביטוי בהמשך. בסרטי הבורקס, כאמור, ישנו ניסיון להציג בצורה שווה את האשכנזי והמזרחי, צורה שאיננה תואמת את הלך הרוח בחברה באותה תקופה, כדוגמא לנישואים מעורבים בין האשכנזים למזרחים. המזרחי שעלה לארץ, נדחק אל שולי החברה ואף נוצל על ידי הכוחות השולטים (האשכנזים) למטרות עבודות כפיים למיניהן.
נכפתה עליו ההשתלבות בתרבות הקיימת, זאת בעקבות מדיניות כור ההיתוך שהתקיימה על ידי המוסדות הלאומיים, שנוהלו על ידי האשכנזים. למזרחיים לא היה ייצוג הולם בתרבות הישראלית. חסר זה התמלא באותן שנים באמצעות הקולנוע הישראלי. משנת 1977, עם עלייתו של הליכוד לשלטון, מנחם בגין הביא לידי ביטוי את ייצוג המזרחים על ידי שיח ופעילות אחרת, דבר שהיה בעצם המשכיות של אותה גברת בשיני אדרת. כלומר, המשכיות של המקום לביטוי שניתן להם בקולנוע הישראלי ובמה ייצוגית "ללא דעות קדומות" ואף ניסיון לייצג הגמוניה חברתית.
בשנים האחרונות נדמה כי נעלם הייצוג הסטריאוטיפי בחברה הישראלית וכי קיים שוויון מעמדי-חברתי בין שתי העדות השונות. כלומר, המזרחי מקבל מקום לייצוג ולביטוי בחברה הישראלית כמו לאשכנזים וזאת משום שהשאיפה היא לרב תרבותיות. אך, המעמד השולט בעצם נותן למיעוטים יכולת לפרוק את המתח הנוצר בהם ובכך הוא שומר על מצב הגמוני, וזאת על מנת לשרת את כוחות השוק הכלכלי. תפקידה של מדינת הרווחה הוא לתת ביטוי לחלש (המיעוט) וליצור שוויון בין הזרמים השונים. התמיכה במיעוטים ויצירת שוויון כלכלי משותף היא שתביא לרב תרבותיות אמיתית           תוכן עניינים
1.      מבוא -..1-2
2 .       הצגת שאלת המחקר, השערות המחקר ומתודולוגיה 3
3 .      סקירה ספרותית -4-8
א.    התהוות המבנה הריבודי עדתי.
ב.     תפיסת המערב את המזרח.
ג.       הציונות והארץ המובטחת.
ד.     האם ישראל היא מדינה רב תרבותית.
4.      הצגת ממצאים וניתוחם -..9-14
5.      דיון -15-18
6 .      סיכום ומסקנות ..19-20 7.      ביבליוגרפיה -..21-22