מהי האחריות המוסרית שנושא בה קהל הצרכנים מול האחריות המוסרית שנושא הממשל, ומי נושא באחריות מוסרית במרחב הבינלאומי,  מקרה סדנאות היזע?
עבודה סמינריונית בקורס : "מוסר בעסקים " מס' קורס :10523
דצמבר 2001
תמצית הפרקים :
פרק 1
:
 מבוא לנושא המאבק בסדנאות היזע כמו כן, תתבצע הצגת הבעיה המחקרית והגדרת מונחי מפתח בעבודה.
פרק 2:
יתבצע דיון באתיקה של צרכנים – חובות וזכויות, כמו כן אסביר את השפעתם של הצרכנים ועמדתם בנושא תאגיד הפועל מתוך אחריות חברתית. כהמשך אתאר את הנעשה בנושא השפעתם של הצרכנים על פירמות שעשו שימוש בניצול והפכו להיות מודעות לחשיבות דרכי פעולתם מתוך מוסריות חברתית. כמו כך תתואר אוזלת היד של הצרכנים וכיצד התערבות ממשלתית והתערבות בינלאומית אחרת עשויה לתרום למאבק . כמו כן ישולבו טיעונים מחומר הקורס.
פרק 3:
תתבצע סקירה על אפשרויות הריסון הממשלתי לטפל בבעיות סדנאות היזע כשהן משתמשות בצרכנים ככוח המרסן את הפירמות. כמו כן, תוסבר חשיבות הקוד האתי והסבר מהו וכיצד הוא כלי מרכזי בניסיון לריסון הפירמות מניצול עובדים. יתבצע דיון במגבלות הריסון הממשלתי ומטרותיו והיא ההשפעה של מגבלות אלו על שיטות המעקב והפיקוח.
פרק 4: ארגוני עובדים בינלאומיים ועובדים שהם חלק בלתי מבוטל מהצד הצרכני ומה היא תרומתם למאבק שכן הם חלק מהמשוואה ,העובדים ונציגי העובדים צריכים להביא לידיעת הציבור מה מתרחש בקרב המפעלים שלהם ולגייס את הציבור לפעול שהציבור מגיב באהדה רבה יותר מכל גורם אחר , ממשלתי לדוגמא, והסיכוי אם כן רב יותר שהציבור יפעל ויהיה קשוב יותר לארגוני העובדים.
פרק 5 :
יבוצע דיון באחריות המוסרית של קהל הצרכנים ותפקיד הריסון הממשלתי ואיגודי העובדים.
מהי האכיפה שצריכה להתבצע כמו כן, מסקנות והשלכות בנושא קוד האתי. וסיכום העבודה.
פרק 6:
ביבליוגרפיה ותמצית העבודה.
ראשי פרקים :                                                                                            עמוד פרק 1 :מבוא/ הקדמה                                                                                         4
1 .1  הצגת הבעיה המחקרית                                                                            5
פרק 2- – המחאה הצרכנית –מידת אחריותם המוסרית.
יכלול דיון כיצד בידי הצרכנים השונים יש כוח לשינוי וההשפעה ולכן מוטלת עליהם מידת אחריות מוסרית הסביבה העסקית.
2.1  אתיקה של צרכנים זכויות וחובות.                                                                    7
2 .1.1 מהו תאגיד הפועל באחריות מוסרית חברתית ?                                              
8
2 .1.2  מהי תמיכת צרכנים בפירמות הפועלות באחריות מוסרית חברתית                   
2 .2 האחריות המוסרית המוטלת בידי הצרכנים וביטויה על ידי המחאה הצרכנית.            9
2 .3 מחאות הסטודנטים ופעילותם כחלק מהאחריות החברתית למיגור תופעת סדנאות היזע.                                                                                 12
2 .3.1  השינויים שחלו בתעשייה כתוצאה ממחאת הסטודנטים והצרכנים.                     13
פרק3 – התערבות ממשלתית וחשיבותה ואחריותה המוסרית למאבק.                      14   פרק זה ידון באחריות המוסרית של הממשל כיצד הוא סוכן שינוי ותפקידו באכיפה ופיקוח.
3.1 תגובת התעשייה והממשלה לשימוש בסדנאות יזע .                                           
1 5                                    
3 .1.1 תוצאות הריסון הממשלתי- ניתוח תוכן לקוד האתי – Code Of Conduct                   16
3 .2 מטרות ומגבלות לריסון בממשלתי – מהן ההשפעות של מטרות ומגבלות  אלו על הקוד האתי  ועל  שיטות הפיקוח והמעקב.                                                   
1 8                                                                                                                
3 .2.1 מגבלות הריסון הממשלתי והשפעתם על יישום הקוד האתי.                             
2 1
3 .2.2 סיכום- תוצאות השיטות שננקטו כתוצאה מהריסון הממשלתי והצגת אלטרנטיבות. 22
פרק 4- –  איגודי העובדים – מבוא לתרומתם במאבק נגד סדנאות היזע והפעלת שיטות חדשניות להגברת אחריות המוסרית של החברה .                                                    
2 3
4 .1 תגובת האיגודים לשינויים המבניים בתעשיית הביגוד .                                         24
4 .1.2 התערבות ממשלתית – שיתוף פעולה פוליטי ותחוקתי עם האיגודים .                  
4 .1.3 תוצאות הפעולות החדשניות של UNITE                                                         
2 5
   פרק 5 – דיון – האחריות חברתית מוסרית של החברה במניעת תופעת סדנאות היזע.                                                                                                    27
5.1 האחריות המוסרית ביצירת קוד אתי .                           5.1.1 פיקוח ומעקב על היענות הקבלנים 5.1.2 אכיפה 5.2 מסקנות והשלכות להטמעת הקוד האתי אצל הפירמות כקני מידה להפעלת האחריות המוסרית אצל כל נציגי החברה השונים :ממשלות איגודים וצרכנים .                            
2 7
5.3 סיכום                                                                                                         
2 9
פרק 6
–
6 .1 רשימה ביבליוגרפית                                                                                     
3 2
6 .2 תמצית העבודה                                                                                           
3 4
פרק 1
1 .1  מבוא/ הקדמה      ב ינואר 1 ,
1 994 נכנס לתוקף הסכם של מסחר חופשי של צפון אמריקה שהבטיח עידן של גלובליזציה לתעשיית ההלבשה .תעשיית ההלבשה האמריקאית ניצלה במהירות את היתרונות של שווקי העבודה הזולים שמציעים כוח אדם זול ועלויות ייצור נמוכות יותר הנמצאים  במדינות עולם שלישי כגון מקסיקו, מדינות מרכז ודרום אמריקה וכמובן מדינות אסיה .ב- 1995 התעלתה מקסיקו על סין בהיותה הספק הבינלאומי הגדול ביותר של ארה"ב בתעשיית ההלבשה והטכסטיל.
אך בעוד שיצרני הביגוד נהנים מיתרונות הגלובליזציה , עובדי תעשיית הביגוד בכל העולם המנסים להרוויח מספיק על מנת לתמוך במשפחותיהם היו חשופים לניצול גלובלי.
הניצול התגלה כסדנאות יזע במקסיקו , בקנדה ,ארה"ב אירופה ומסביב לגלובוס .
יצרני הביגוד היו במרוץ כדיי למצוא כוח עבודה זול על חשבון העובדים הפשוטים שעושים את העבודה.
בקיץ של 1996 התפוצצה פרשת קאתי לי גיפורד וניצולם של ילדים בכל אמצעי התקשורת האמריקאית. פרשיה זו עלתה לסדר היום הציבורי ובה חשפו פעלי זכויות אדם, ניצול ילדים שהועסקו בתנאים מחפירים בסדנאות יזע בהונדורס וניו יורק .אלו הם המפעלים בהם הועסקו ילדים  בייצור הבגדים תחת המותג של קאתי לי גיפורד אשר משווקים דרך ה  WAL-MART .
קאתי לי גיפורד היא דמות ציבורית מוכרת ומפורסמת המשדרת את ההוויה האמריקאית והיא עבור התרבות המקומית סמל . בשל היותה סמל אמריקאי  נוצרה סערה וכעס ציבורי  מכיוון שהציבור הרגיש שהוליכו אותו שולל ובגדים שנמכרים תחת מותג מסוג זה המסמל ערכים אמריקאים שאינם כוללים כמובן, ניצולם של ילדים או אנשים .בעקבות מקרה זה נחשפו ע"י בודקים של משרד העבודה בקליפורניה מקרים רבים של התעללות בעובדים ע"י חברות ומותגי ענק וכל זאת כדיי לחסוך בעלויות ייצור.
המחאה והכעס של הציבור על התעללות בעובדים בתעשיית ההלבשה קידמה אצל יצרנים וקמעונאים לפעול לקיום מדיניות לגיוון מקורות ומפעלי הייצור כמו כן לפיקוח וקיום תוכניות לבדיקה ומעקב על הקבלנים שהם אלו המעסיקים את העובדים בפועל .למרות זאת במקום לעשות שימוש בקווי ההנחיה לביסוס והטמעתם של הסטנדרטים לאתיקה עסקית,  חברות רבות השתמשו בקוד האתי לספק לעצמם סיקור וחשיפה במדיה ובינתיים ,נמשך המצב שבתעשיית ההלבשה  עובדים מקבלים יחס לא הוגן .
אחרי שנים של התפארות בתוכניות לניטור ומעקב דרך השקעות כמו ה"trendsetter list " , משרד העבודה הקליפורני מצא שמפעלים ביגוד בלוס אנגלס שהיו תחת תוכניות המעקב הללו עדיין שררו במפעלים אלו אלימות שמפרה את זכויות העובד והקוד האתי.
בסקר שערך משרד העבודה ב1998 התגלה כי רק 40% מכל המפעלים שנמצאים תחת ניטור ומעקב נמצאו ברמה כוללת משביעה רצון .( אם כן מה עם ה60% הנותרים? ).
בכ- 56%  מהמפעלים המנוטרים היתה בעיה שכר הנמוך משכר המינימום. זוהי עליה של 23% משנת 1996.
עיתון הניו יורק טיימס פרסם ביולי 1997 דוח שחשף את הבעיות בניטור ומעקב עצמי ע"י החברות המייצרות בארה"ב.
בעקבות פרסומים שליליים מסוג אלו מספר רב של של חברות הלבשה אמריקאיות העבירו את הייצור למקסיקו שם יש כוח עבודה זול וניתן לניצול "באין מפריע".1
Sessions, Jim “Cross border blues” Forum  Applied Research and Public Policy   1
V14 no1 , Spring 1999, P. 58-59
דוגמאות אלו ודוגמאות רבות אחרות שידונו במהלך העבודה ממחישות את הבעיה של עסקים ללא מוסר . וכיצד פתרונות אתיים יכולים לנבוע לאו דווקא ע"י הפירמות שמטרתן רווח וכמה שיותר רווח אלא ע"י החברה המורכבת מצרכנים שבכוחם לבצע שינוי בעזרתם ובתמיכתם של ארגונים וממשלות המעצבות דעת קהל וגורמות ללחצים על הפירמות שעשויות להכניס את המוסר והאתיקה כדי להשביע את רצון הממשלה והצרכנים ולכן על כתפי הצרכנים איגודי עובדים וממשלות  קיימת אחריות מוסרית של אדם וארגון בהשפעה על הפירמות ודרכי האתיקה שלהם בעשיית עסקים .
.
  שאלת המחקר:
מהי האחריות המוסרית של הצרכנים בשאלת סדנאות היזע. אבחון של מידת האחריות המוסרית של צרכנים וקבוצות איגודי העובדים מול התנהגות הממשלה. מהם הצעדים שננקטו במסגרת שמירה על זכויות האדם של כוח העבודה המנוצל והאפקטיביות של צעדים אלו.
כיצד מידת האחריות החברתית יכולה להתפרש למעשים?