הפרעות אכילה הן בעיות בריאותיות קשות המשפיעות באופן חמור על כל תחומי החיים של הסובלים מהן: פיזיים, רגשיים, רוחניים ונפשיים.
הפרעות אכילה אינן עושות הבחנה בין קבוצות מין, גיל או מעמד- הן יכולות להתפתח אצל כל אחד. למרות זאת, טווח הגילאים הנפוץ ביותר לתחילת התפתחות ההפרעה נע בין 12 ל- 18.
בניגוד לאמונה הרווחת, הפרעת אכילה אינה קשורה אך ורק לאוכל. קיימים פקטורים נוספים רבים שמובילים להתפרצות של ההפרעה: איבוד שליטה, חרדה, אשמה, סירוב להתבגר ולהשתנות וצורך בתשומת לב- אלה רק חלק מהמרכיבים האפשריים של הפרעות אכילה.
עד לפני כארבעים שנה היו הפרעות אכילה תופעה נדירה ביותר שהייתה מוכרת לאנשי מקצוע בעיקר דרך הספרות, בשלושים השנים האחרונות הפרעות האכילה הופכות ליותר ויותר שכיחות וגיל הופעתן הולך ויורד.
כאשר אנו מדברים על הפרעות אכילה אנו מדברים על שלוש הפרעות מרכזיות: אנורקסיה (הרעבה עצמית), בולימיה (זלילה-ריקון הגוף) ואכילת יתר כפייתית (בולמוסית); אף אחת מההפרעות האלו אינה קלה לאבחנה ע"י הפרט, החברים או אפילו בני המשפחה.
בעבודה זו אנו נתייחס בהרחבה לאחת ההפרעות הנ"ל- הפרעת אכילה כפייתית- בולמוסית, מובאות הגדרות, שכיחות, מאפיינים קליניים ואטיולוגיים וגישות טיפול עיקריות.