עבודה סמינריונית – דיני עבודה         נושא העבודה – החוק  " העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם , התשנ"ו 1996" שאלת המחקר – האם החוק השיג את מטרותיו   תוכן העניינים
·         מבוא ·         חלק ראשון – הכרת החוק "העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם , התשנ"ו 1996" ותיקוניו מבוא כללי – רקע לתופעה, חברות כ"א בישראל הצגת החוק הראשוני (1996) התיקון לחוק – היקף התיקון ומטרותיו ביקורות על החוק,( פרשנות משפטית ) סיכום ·         חלק שני – יישום החוק מבוא
הפערים בן החוק למציאות (קשיי היישום) תמונת מצב – ישראל של היום (הישגי החוק) סיכום ·         חלק שלישי – הקונפליקט בן ייעוד החוק ליישומו
1 .     מבוא
2.  עמדת המחוקק במקרים של קיום הקונפליקט
3 .      המדינה עצמה כתומכת ומעסיקת עובדי קבלני כוח אדם בישראל
4 .      סיכום ·         חלק רביעי – סיכום דיון  ומסקנות ·         ביבליוגרפיה מבוא המטרה העיקרית של עבודה זו הינה בחינת כוחה ואופייה של החקיקה בישראל , ולמעשה העבודה תנסה לאמוד את טיבם של חוקים במדינת ישראל , דרך מבחן התוצאה , כלומר בחינת החוק לאור מטרותיו.
החוק בו איעזר על מנת להוכיח את טענתי הינו החוק  " העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם , התשנ"ו 1996" , ותיקוניו העתידיים להיווסף טענת המחקר שלי הינה כי החוק למעשה לא השיג את מטרותיו , ועובדי קבלני כוח האדם עדיין סובלים מאפליות פנימיות במקומות העבודה שלהם , מבלי שהחוק עוזר להם למעשה באופן מלא . עסקים רבים משתמשים בשירותים של עובדי חברות כוח אדם (ומיקור חוץ) . מדובר בתופעה רווחת ומוכרת, ולה סיבות רבות, כגון: נוחות, יעילות, גמישות, בעיות תקינה, פתרון בעיות זמניות של כוח אדם, רצון ליצור הפרדה בין העובדים הישירים של העסק לבין עובדי כוח האדם וחיסכון כספי.
השימוש במשאבים של חברות כוח אדם עלולה לשמש לא פעם עלה תאנה, מאחוריו מסתתר העסק, כאשר חברת כוח האדם יוצרת חיץ בינו לבין העובד, ובעלי העסק יכולים להעמיד פנים – בצדק או שלא בצדק – כי אין להם אחריות ואין להם ידיעה לגבי תנאי עבודתם של אותם עובדים 1
עובדים המועסקים באמצעות גורם שלישי חשופים במיוחד לפגיעה בזכויותיהם ולכן קבע המחוקק כי על קבלני חברות כוח אדם חלים תנאים נוקשים מאלה החלים על מעסיקים ישירים ענף שירותי כוח אדם מושפע ישירות מתנאי המיתון המתמשכים והתחרות בין ספקי כוח האדם המתרחבת על רקע המחסור במקומות עבודה. היקף ההכנסות של הענף נאמד בכ- 5.4 מיליארד ש"ח (מתוכם מהווה שוק קבלני כוח אדם כ-2 מיליארד ש"ח). בענף פועלים כ-750 חברות ועסקים המחולקים לחברות העוסקות בהשמת כוח אדם – איתור עובדים וקבלת עמלה עם ההשמה לתפקיד בקרב הלקוח ולקבלני כוח אדם האחראים לתנאי ההעסקה והשכר של העובד.   חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, נחקק מהסיבות הברורות , כי גם לעובדי קבלני כוח האדם מגיעה חסות משפטית הולמת , שתדאג לשמור על זכויותיהם הן כבני אדם והן כמשאב אנושי בשוק העבודה המעביד מעוניין להעסיק עובדים מתוך אמונה שלא נוצרים בינו לבין העובדים יחסי עובד מעביד , ע"י כך הוא משיג את היתרונות הנ"ל נושא חברות כ"א מעורר את בעיית זהות המעביד בעיקר בנסיבות שחברות כ"א אינן עומדות ביעדים הכלכליים והיא קורסת או מתמוטטת, ובנסיבות הנ"ל העובד נשאר ללא חסות משפט העבודה המגוון הוא נופל בין הכיסאות ואינו מצליח לגבות את שכרו.
יש חברות המעסיקות מספר שנים רב עובדי כ"א  זמניים (לדוגמא הקלדניות) לצד עובדיו הקבועים,כאשר בשנים האחרונות חלה מגמת עלייה בכמות העובדים הזמניים המועסקים בחברה.
העובדים הזמניים אינם מהווים אוכלוסייה הומוגנית. ישנם העונים על המאפיינים המקוריים שלעובדי חברות כוח אדם זמני מבחינת תנאי השכר וסוג העיסוק, אך יש ביניהם הדומים במאפייניהם לעובדי החברה הקבועים.
צורת ההעסקה של העובדים החיצוניים שונה מהותית ממודל יחסי עובד מעביד המקובל, ומביאה להנחה כי עובדים אלו חווים את עולם העבודה באופן שונה מן העובדים הקבועים.
אחד המאפיינים העיקריים המבדילים בין עובדים חיצוניים לפנימיים הינו טבע החוזה הפסיכולוגי השורר בין המעביד לעובד. עובדי הליבה של הארגון (עובדים קבועים) ועובדים חיצוניים הינם נבדלים בתפיסותיהם לגבי טבע החוזה הפסיכולוגי עם מעסיקיהם, ותפיסות שונות אלו משפיעות על התנהגויות ועמדות הקשורות לעבודה.
הקצב המהיר של השינויים הטכנולוגיים הן במוצרים והן בתהליכים והתחרותיות הגוברת בשוק מצריכים הערכות גמישה מצד הארגון כדי לתת מענה לשינויים כלכליים שמתחוללים בסביבתו.
ממחצית שנת 00' קטנים היקפי הפעילות בענף. הסיבה העיקרית לקיטון בפעילות הוא המיתון במשק שהקטין את הביקושים לעובדים. בנוסף, התיקון בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, שנכנס לתוקף בשנת 2002, מחייב מתן תנאי שכר שווים לעובדי חברות כוח אדם ומקטין את הכדאיות של שכירת עובדים אלה. בישראל נכון להיום מצויים מספר רב של חוקים , ולכל חוק יש לרוב מספר תיקונים שעיקרם לוודא כי החוק משיג את מטרתו . המחוקק לרוב יוצר חוקים חדשים על מנת למלא חלל מסוים שנפער בחברה , ואין לו מענה משפטי .עבודתי כאמור  תתמקד בחוק שנחקק בשנת 1996 , "החוק להעסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם , התשנ"ו
1 996" , וכאמור , תוצג בחינת החוק המקורי ותיקוניו העתידיים . הנחת היסוד שלי , אותה אנסה להוכיח היא כי במדינת ישראל , ישנו פער בן הגדרות הבסיס של חוקים , כפי שהמחוקק רצה לאפיינן , לבין אופן קיום החוק ואכיפתו . מבנה העבודה מחולק באופן הבא :
חלק ראשון – בחלק זה אציג את החוק עצמו , כשם שהוא הוצג בשנת 1996 , ובנוסף אנתח את התיקון לחוק שיצא מספר שנים מאוחר  יותר . חלק זה יעסוק בעיקר בניתוח החוק והכרתו , יינתן דגש לסעיפים שייצגו בהמשך כ"בעיתיים" יותר (אותם סעיפים הקשים לאכיפה , המהווים למעשה את הבסיס לטענתי המקורית) . בנוסף , בחלק זה אציג את סוגיית פרשנות משפטית , כחלק אינטגראלי להתמודדות עם חוק קיים , דרכים לנתחו , וכיצד רואה מערכת המשפט בישראל את הביקורות כלפי חוקים הנחקקים בקרבה . בחלק השני אתמקד בתמונת מצב של החברה הישראלית בנוגע לחוק זה  , ואופן אכיפת החוק במדינה . החלק יכיל בעיקר אינפורמציה עדכנית לגבי אופן יישום החוק בחברה ,אילו חלקים כן נאכפים , היכן למעשה נמצאת ה"בטן הרכה" של החוק , כלומר באילו נקודות מתקשה מערכת המשפט לאכוף את החוק ומהם למעשה חסרונותיו . חלק זה ייתן להנחת היסוד שלי עוד חיזוק משמעותי , שכן על תמונת מצב אמיתית של החברה הישראלית , לא ניתן לערער  החלק השלישי יציג למעשה את כל הצדדים הסובבים את החוק . חלק זה יציג את עמדתם של העובדים עצמם , (כצד החלש בכל הסוגיה ), צד נוסף שיוצג הוא צד המעסיקים (הצד החזק ) . שני צדדים נוספים התורמים למציאות החדשה הסובבת את החוק הנבחן הם צד המדינה עצמה (המגזר הציבורי וחלקו בעניין) , ולבסוף אציג את עמדת המחוקק , כאחראי ישיר להשלכות החוק אותו הוא ייסד .