המחלקה הרב תחומית במדעי החברה והרוח סמינריון עיוני:
התמודדות עם מצבים משבריים השפעת נורמות חברתיות על הפרעות אכילה תאריך הגשה: 14.9.08
תוכן עניינים
מבוא____________________________________________________________________2-1
פרק 1: הפרעות אכילה, מהן?___________________________________________________6-3
פרק 2: השפעות אכילה בגילאים שונים___________________________________________10-7
פרק 3: מתבגרות מול מתבגרים בעלי הפרעות אכילה_________________________________13-11
פרק 4: השפעות המשפחה ותפיסתם לגבי ילדיהם הסובלים מהפרעות אכילה________________17-14
פרק 5: אנורקסיה בתרבויות שונות_____________________________________________21-18
פרק 6: השפעת תעשיית היופי על הפרעות אכילה___________________________________
5 -22
פרק 7: המחקר __________________________________________________________27-26
ביבליוגרפיה_____________________________________________________________28
-1- מבוא
     "בשלושת העשורים האחרונים חלה עלייה מתמדת בשכיחות של הפרעות אכילה. האטיולוגיה של הפרעות אכילה אינה ברורה, ונוטים לראותה כמישלב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים, משפחתיים וחברתיים." (גולן, לצר וצישינסקי, 2002) במדינות המערב ובחברה הישראלית ההפרעות המוכרות לנו ע"פי המדריך האבחוני הפסיכיאטרי האחרון הן אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעות אכילה לא סגוליות.
מבין ההפרעות הלא סגוליות הוצעה ובודדה תת- קבוצה חדשה שכונתה הפרעת אכילה בולמוסית. התסמונת מאופיינת בהתקפי זלילה בלתי נשלטים, ללא התנהגות מפצה כולשהי, המלווים בתחושות של דיכאון, אשמה ומתח. "התסמונת שכיחה בקרב כ-30% מכלל האוכלוסייה הלוקה בהשמנת יתר ביחס של שני גברים לשלוש נשים ומאופיינת בתחלואה פסיכיאטרית נלווית ובאכילה פתלוגית." ( לצר וצ'ישינסקי, 2003) אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה מוגדרות כהפרעות אכילה סימפטומטיות מלאות עם קריטריונים מוגדרים. מספר מחקרים וניסויים העלו שקיים איבחון מתחלף משמעותי בין הפרעות האכילה השונות. "ממצאי המחקרים מראים ש-50%-20% מחולי אנורקסיה נרבוזה יפתחו בולימיה נרבוזה עם הזמן. המעבר בכיוון ההפוך פחות נפוץ." ( T Eddy, J Dorer, L Franko, Tahilani, Thompson- Brenner & B Herzog, 2008)      בולימיה נרבוזה זו הפרעה רגשית המוגדרת ע"י אירועים חוזרים של בולמוסי אכילה, איבוד שליטה על בולמוסי אכילה למרות ההכרה בקיום הבעיה, הקאות יזומות, דיאטות קיצוניות או צום, שימוש בחומרים משלשלים, בחומרים משתנים ובחומרי הרזיה במטרה לאזן את השפעת בולמוסי האכילה ועיסוק מופרז במראה הגוף, בצורתו ובמשקל.
"ניתן לאבחן את ההפרעה רק אם יש לפחות שני בולמוסי אכילה בשבוע במשך שלושה חודשים. 90% ממקרי הבולימיה הן נשים. שכיחות השיא היא בגילאי 30-15."( פינוס, ד"ר שניידרמן, טוראל וד"ר תשבי, 1992).
     אנורקסיה נרבוזה היא מחלת נפש חמורה שמתאפיינת במשקל גוף נמוך ביותר, ניסיון בלתי פוסק לרזות ותפיסה מעוותת של משקל וצורת הגוף. הפרעת אכילה זו מתחילה לרוב באמצע או בסוף שנות ההתבגרות, למרות שקיימים מקרים גם אצל ילדים ומבוגרים.
"לאנורקסיה נרבוזה אחוז תמותה גבוה כמו זה של כל מחלת נפש אחרת והיא לרוב גורמת לשינוי פיזי בכל מערכות הגוף, למרות שתוצאות בדיקות המעבדה אצל החולים נראות נורמאליות ובדיקות כלליות לא מעלות שום ממצא חוץ מרזון בולט."(Attia & Timothy Walsh, 2007) אם כן, כיצד ניתן לטפל בבעלות הפרעות אכילה? "מומלץ טיפול קוגניטיבי- התנהגותי בשלבים חריפים של המחלה ולאחר מכן טיפול פסיכולוגי דינמי לטווח ארוך."( Keski – Rahkonen, W Hoek, S Susser, S Linna Et Al, 2007) הגישות המקובלות לטיפול המשפחתי רואות בהפרעות אכילה מאמץ קיצוני להפגין שליטה עצמית ואוטונומיה במשפחה שאינה מאפשרת אוטונומיה. במקרים קיצוניים, חובה אף לאשפז את בעלת הפרעות אכילה משום שמסכנת את עצמה ויש להקפיד על השלמת הטיפול בבי"ח שכוללת- הימנעות מאכילה מופרזת, הקאות ושמירה על משקל לאורך שבועיים.
"נמצא כי מטופלים שהשלימו טיפול בתוך ביה"ח והגיעו לממוצע של 98% ממשקל הגוף האידיאלי היו פחות עשויים לחזור לאנורקסיה מאשר כאלה ששוחררו לפני שהגיעו ל-83%."( Baran, Sinan , Weltzin, Theodore, Kaye & Walter, 1995) "כיום מעודדים תוכנית לטיפול נמרץ בהפרעות אכילה בקהילה. התוכנית מהווה מסגרת טיפולית, המאפשרת הפחתה משמעותית בתסמיני המחלה לצד התמודדות עם השחיקה במיומנויות התפקודיות והחברתיות." ( גולן וגוגול- אוסטרובסקי, 2001)  הטיפול נעשה ע"י צוות רב מקצועי שייחודו בתפקיד המרכזי שניתן לחונכות הקלינית. הן עובדות סוציאליות, פסיכולוגיות בהתמחות או מרפאות באומנות שהוכשרו ליצירת קשר נמרץ (40-10 שעות בשבוע) ולא- רשמי עם החולות בהפרעה.
האם נורמות חברתיות משפיעות/ לא משפיעות על הפרעות אכילה בקרב האוכלוסייה בעולם?
-2- נבחן באילו גילאים שכיחות הפרעות אכילה ומהן הסיבות לכך.
האם גם גברים "מכורים" למראה חיצוני או שמא זו תופעה נפוצה רק בקרב נשים.
נבדוק מהו תפקיד המשפחה בקרב החולים בהפרעה ונבין כיצד המשפחה היא למעשה הגורם הראשוני המשפיע ועד כמה קריטית השתתפות פעילה של המשפחה בטיפול בחולה .
נעמוד על ההבדלים בתרבויות בעולם המערבי ובישראל  ונבדוק כיצד הן מעודדות/ לא מעודדות את "הרזון". כמו כן נבדוק את השפעת תעשיית היופי על האוכלוסייה, באילו אמצעי תקשורת ושידול משתמשת כדי לעודד ולהטמיע בנו שככל שאת יותר כחושה, את יותר מושכת/פופולארית/דמות להערצה.
השאלה הנשאלת היא האם מתבגרים/ות שגדלו במשפחה אומנת יסבלו מהפרעות אכילה יותר ממתבגרים/ות שגדלו במשפחה ביולוגית?
כאשר נבין את מקור הבעיה, יתכן ונוכל לייעל בעתיד את מסגרות הטיפול בחולות בהפרעות אכילה ולמנוע מלכתחילה "להישאב למערבולת  המחלה".