סמינריון אתנוגרפיה בנושא משטור ושחרור בתצפית על שדה ההומור בציון ** 100**

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא -2
רקע תיאורטי -..5
פוקו מישל — 5
סקוט ג'יימס -…7
פונקציונאליות הצחוק מבחינה רפואית 8
פונקציונאליות הצחוק מבחינה פסיכולוגית וסוציולוגית- 9
צחוק ומשחק כמכילים משטור –10 מטרת הסדנה ותיאור סדנת הצחוק …13
דיון -19
סדנת הצחוק כמשחררת -19
סדנת הצחוק כממשטרת -22
סיכום 27
         ביבליוגרפיה -29
טעימה מתוך המבוא בחברה המודרנית ישנן טרדות רבות המעיקות על האדם וכובלות אותו לריטואליים יומיומיים משמימים וכן לכבישה של יצרו ורצונו החופשי לחוקי ותכתיבי החברה, בין אם מדובר בשלטון המדינה, במעביד, או במשפחה הכובלת לעיתים. לטובת האדם, קיימים אמצעים שונים המשמשים לשחרור ולבריחה מהמציאות, אותם מנצלים בני האדם הכורעים תחת נטל קשיי היומיום, כגון סרטים, ספרי פנטזיה, הופעות הומוריסטיות, ועוד. סדנת הצחוק, הינה דרך אחת לשחרור מעול זה. מטרת הסדנה היא לגרום לשחרור ולשלווה, לתת למשתתפים הזדמנות לפרוק את כאבי ומצבורי היומיום ולהחליפם בצחוק בריא ומשחרר. עם זאת, בראיה ביקורתית, ניתן להבחין כי אמצעי השחרור אינם מושלמים. במקרה של סדנת הצחוק, הסדנה מגלמת בתוכה משטור של הצחוק המתבטא באופנים רבים במהלכה. רציונל זה הנחה אותי בשעת כתיבת העבודה, שנעשתה לאחר שהתוודעתי לעניין  תוך כדי ההשתתפות והצפייה בסדנת הצחוק.                בפרק הראשון בעבודה, מובאת השאלה התיאורטית של העבודה- בדבר השחרור למול המשטור בסדנת הצחוק, ומתוך כך בתחומי חיים דומים. לאחר מכן מובאות דעותיהם של הוגים שונים הקשורות לעניין המשטור, ההתנגדות למשטור, וכן לתחומי הצחוק והמשחק. ראשית, דבריו של פוקו בנושא תכתיבי החברה והשלטון והבנייתם את הנורמאלי. שנית, עיקר תורתו של ג'יימס סקוט בתחומי המשטור וההתנגדות לו. לאחר מכן מובאות תיאוריות פונקציונאליות בתחום הצחוק והמשחק, ולעומתן דעות הרואות בצחוק ובמשחק גם צד שונה, של שיעבוד מרצון חופשי.
               בפרק השני מובא תיאור שדה המחקר- סדנת הצחוק, בפירוט. כמו כן מובאת מטרת הסדנה כמשחררת, כפי שהשתקפה בראיון שערכתי עם מנחת הסדנה, וכן בדברים המובאים באתר האינטרנט המפרסם את הסדנה, המזכיר מאוד בתוכנו את הקדמת המנחה לכל מפגש המסכמת למשתתפים את עיקרי הסדנה ואת מטרתה.
               בפרק השלישי מודגמות מטרת הסדנה כמשחררת, על סמך השתתפותי ותצפיותיי על סדנת הצחוק, המראות את היותה סדנה משחררת.
זאת, יחד עם עיבוי התיאור בחומר התיאורטי.
               בפרק הרביעי מובא תיאור סדנת הצחוק מפרספקטיבה אישית וביקורתית יותר, אותה גיליתי מתוך צפייה והשתתפות בסדנה, כסדנה שאינה משחררת כפי שהיא מתיימרת להיות אלא מביאה לידי משטור.
               שיטות המחקר בהן נקטתי היו מגוונות, וכללו תצפית משתתפת, תצפית בלבד, ראיונות עם מנחת הסדנה ועם המשתתפים, וכן דיווחים מבן זוגי כמשתתף בסדנה בעוד אני צופה מהצד. במהלך התצפיות נעזרתי במכשיר הקלטה, וכן במחשב נייד לצרכי כתיבה.                טעימה מתוך הרקע תיאורטי לצחוק ככלל, ולסדנה משחקית שהצחוק עומד במרכזה בפרט, יש פונקציות רבות משחררות ומועילות לנוטלים בה חלק, הן מבחינה פסיכולוגית וסוציולוגית, והן מבחינת בריאות נפשית וגופנית. בנוסף הסדנה מהווה פתח להשתחררות- מעול החיים, מתכתיבי השלטון, המשפחה, המעסיקים וממוסכמות החברה בכללותה, בדרך שלא תתקל בהתנגדות מצד החברה, היות ואינה מזיקה, ויחד עם זאת תבטא מרידה קלה, בדרך סמויה במוסכמות ובנורמות.  מנגד, בסדנת הצחוק קיים פרדוקס, צחוק, האמור להיות ספונטאני וחופשי, מוכנס למסגרת של משהו שצריך ללמוד כיצד לעשותו, הוא לא טבעי ומשוחרר, אלא מבוים ומצריך מאמץ.
               להלן סקירה של החומר התיאורטי עליו התבססתי בנסותי לחדד פרדוקס זה ואף לענות עליו. דבריו של פוקו בנושא תכתיבי החברה והשלטון והבנייתם את הנורמאלי, עיקר תורתו של ג'יימס סקוט בתחומי המשטור וההתנגדות לו, בדגש על זו הסמויה, תיאוריות פונקציונאליות בתחומי הצחוק והמשחק, ולבסוף דעות הרואות בצחוק ובמשחק שיעבוד מרצון חופשי.
טעימה מתוך הדיון                לסיכום, החל מילדותנו התנהגותנו מוכתבת על ידי לחצי החברה המצמצמים את אפשרויות הבחירה האישית, ומכלים את ייחודנו כפרטים, כך שרוב חיינו מתוכננים מראש. אם כך, אך הגיוני הוא שבהפרת האיזון יש ריגוש, מפלט זמני דוגמת סדנת הצחוק, מהמסגרות שהחברה כפתה עלינו במו ידיה. זיידמן טוענת בספרה הומור, כי  כשאנו מרשים לעצמנו לשחרר את מטעני אי הרציונאליות החבויים בנו, אנו חווים הן את החרדה והן את התענוג.
העיוות הבלתי רציונאלי של המציאות הוא נוסחה בטוחה למדי על מנת להמריא. לעומת עיוות זה, המתבטא במלוא הדרו בסדנת הצחוק, כישורי החשיבה שלנו פועלים בכיוון המצמצם סכנה זו: הם מבקרים ממתנים, מייצבים את הדמיון. לטענתי, ההנאה מסדנת הצחוק משקפת את רצוננו לפרוץ את גבולות ההיגיון ולהתמסר לחשיבה אסוציאטיבית חופשית.
לדברי זיידמן, יש בכך יותר מפזילה אקראית לעולם הילדות או הטירוף, יש בכך שיטה. לטענתי, הפרת האיזון, השיטה הזו, אינה שחרור כי אם שחרור מדומה, הקיים רק ברגע הווצרו ונמוג, ואף הוא מכיל משטור רב, כמודגם בשדה סדנאת הצחוק.