עבודת מיני סמינריון בקורס "מודלים של צבאות"     כיצד כשלה ישראל במלחמת לבנון השנייה?
                          נובמבר 2008.
                          תוכן העניינים
עמ' 3-4
: מבוא-.
עמ' 5-6
: הכשל בהכנות-.
עמ' 7-8:
ניהול אסטרטגי לקוי-.
עמ' 9    : יעדים בלתי מציאותיים-.
עמ'
1 0-11: כשלון המודיעין הטקטי-.
עמ'
1 2-13: אסטרטגיית יציאה מוטעית-.
עמ'
1 4-15: סיכום ומסקנות-.
עמ' 16: ביבליוגרפיה-. מבוא
בקיץ 2006 לא הייתה ההנהגה המדינית והצבאית של ישראל מוכנה כראוי למלחמה נגד החזבאללה,וזאת בעיקר עקב המדיניות שאומצה לאחר הנסיגה החד צדדית מלבנון במאי 2000 שביצע אהוד ברק (ואשר רבים מכנים אותה "הבריחה מלבנון") כאשר מדיניות זו אופיינה בעיקר בהכלה בפרופיל נמוך וזאת מתוך תקווה שכח ההרתעה של ישראל יספיק כדי למנוע הסלמה.
יתרה מכך,ישראל חששה שעימות או הסלמה בגבול לבנון,עלול לגרור אחריו הסלמה גם מצד סוריה.
שיקול משני היה כי מערכה בזירת הצפון עלולה לעצור את הפיתוח, הפריחה הכלכלית ותעשיית התיירות ששגשגו בצפון הארץ ולהחזיר את האזור למצב שלפני הנסיגה מלבנון,כאשר האזור היה נתון להתקפות חוזרות ונשנות של מטחי קטיושות.
אולם,פרובוקציות שונות של חזבאללה נמשכו במרוצת השנים וכללו התקפות של קטיושות על ישובים ישראליים בצפון,התקפות טרור לאורך הגבול וחטיפת חיילים ישראליים.דבר זה מוכיח למעשה כי כוח ההרתעה של ישראל כשל,ותגובותיה של ישראל נשארו מאופקות מאוד.
ההתייחסות בישראל אל חזבאללה הייתה כאל מטרד,אך לאט לאט גברה ההכרה כי חזבאללה מתחיל להוות איום אסטרטגי על ישראל.
גורמים רבים במערכת הביטחון והפוליטיקה בישראל הזהירו במשך השנים מפני האיום הגובר של חזבאללה,ובכל זאת,רבים מראשי צה"ל סברו כי כוח מזערי בסיוע מאמצים דיפלומטיים יוכלו למזער את האיום.
ב-12 ביולי 2006 הסתיימה ההבלגה.19 ימים לאחר חטיפת החייל גלעד שליט ע"י כוחות חמאס בעזה,תקף חזבאללה סיור ישראלי בגבול הצפון וחטף שני חיילי צה"ל-אלדד רגב ואהוד גולדווסר.
ראש הממשלה,אהוד אולמרט,שהיה חדש בתפקידו,ועמיר פרץ,שר הביטחון,שמעבר לכך שהיה חדש בתפקידו היה גם ללא רקע צבאי משמעותי,החליטו לאחר התייעצות קצרה להגיב בכוח רב.
החלטה זו,הכוללת הפסקת מדיניות ההכלה ותגובה בכוח נראתה מתאימה באופן עקרוני,בעיקר לצורך חיזוק ההרתעה.אולם,מלבד הישגים אחדים,בעיקר במערכה האווירית,ניהל צה"ל מלחמה לא מוצלחת והפגין ליקויים רבים ברמות האסטרטגיות,המערכתיות, הלוגיסטיות ואפילו הטקטיות.
המלחמה הסתיימה ב-14
לאוגוסט 2006 עפ"י החלטת מועצת הביטחון של האו"ם.סיום זה לכשלעצמו היה מפתיע קמעה,בעיקר מפני שבישראל היו מודעים לעובדה שלביצועי צה"ל ולהישגיו במלחמה יש השלכות רבות בזירת לבנון בפרט ועל כל המזרח התיכון בכלל.
לאחר הפסקת המלחמה,נוצר לחץ ציבורי להקמת ועדת חקירה.הצהרות הפוליטיקאים ואנשי צבא נשמעו באוזניי הציבור ריקות מתוכן וחסרות משמעות,ואכן,בספטמבר 2006,הוליד הלחץ הציבורי את "ועדת וינוגרד" שתפקידה היה לחקור את אירועי המלחמה,להצביע על הראוי תיקון ולהמציא דו"ח בהתאם.
מצד אחד,מהווה הדו"ח הוכחה ליכולת להביא בפניי הציבור ביקורת מקצועית גם אם היא חושפנית וחריפה,ומצד שני,הדו"ח מוגבל ביסודו, שכן במקרה הטוב הוא עוסק באיתור מחדלים ובהצעות לתיקונם, ובמקרה הגרוע הוא מקבע את מסגרות ההתייחסות ודרכי המחשבה שאותן הוא אמור לבחון מחדש.דו"ח הביניים אשר פורסם באפריל 2007 קבע כי ראש הממשלה,שר הביטחון והרמטכ"ל כשלו בניהול המלחמה! העבודה בפונט 16!!