"פדרה" מול "היפוליטוס" – הקלאסיציזם מול הקלאסי  המחזה "פדרה" מאת ראסין נכתב בתקופה הקלאסיציסטית. הוא נשען על מאפיינים קלאסיים, כגון מיתוסים, אופני-שיח, סגנון כתיבה ואף העמדה על הבמה, ומאמץ אותם אל התקופה של המאה ה- 17.  ואולם, המושג "קלאסיציזם" טומן בחובו יותר מכך: הוא חיקוי של המחזה הקלאסי, אלא הקצנה של המאפיינים הקלאסיים; הסגנון המעודן מוקצן בעידונו; השורות חפות מתיאורים פיזיים באשר הם – הסוף ברור וחד-משמעי ועוד.  "המחזה עושה מהלך אחד מעבר למחזה "היפוליטוס" אשר נכתב בתקופה הקלאסית-העתיקה והעבודה הזו מנתחת ומדגימה זאת.  קראו ובחרו "כטוב בעיניכם" – איזו כתיבה "עושה לכם את זה"?
המחזה "פדרה" מאת רסין נכתב בתקופה הקלאסיציסטית.  כבר ממיקומו בתקופה זו ניכר כי המחזה נשען על מאפיינים מהתקופה היוונית הקלאסית, כגון מיתוסים, אופני-שיח, סגנון כתיבה, ואף העמדה על הבמה, ומאמץ אותם אל התקופה של המאה ה- 17.
ואולם, המושג "קלאסיציזם" טומן בחובו יותר מכך;  המחזה "פדרה" הינו יותר מאשר חיקוי וחזרה על המחזה הקלאסי; הוא מרחיק-לכת ומקצין צעד:  מערכת הניגודים בו חדה וקיצונית (שחור-לבן, טוב מול רע וכו') ואופיינית למאה ה- 17;  הסגנון המעודן מוקצן בעידונו; הדמויות הן חד-מימדיות;  השורות חפות מתיאורים פיזיים באשר הם – הן באהבה והן בלחימה – אין תאורי מעשה-אהבה ואין תאורי-דם; הסוף ברור וחד-משמעי – סוף טוב לטובים וסוף רע לרעים. "פדרה" משתמש בסיפור קיים בזכרון הקולקטיבי התרבותי של אירופה מהתקופה הקלאסית, ומרחיק את הארוע על מנת לבצע תהליך של הזרה, תהליך שמאפשר מבט מרוחק של הצופה ועל ידי כך הקלה בהתמודדות שלו עם הנושא. "היפוליטוס" נכתב בתקופה פגאנית ומושג הטוב והרע הוא מוצר עובר-לסוחר בין האלים הנאבקים ביניהם על גבו של הגיבור.  "פדרה" נכתב עמוק בתוך הנצרות והוא משרת את מושגי הטוב והרע והחינוך המוסרי של המאה ה- 17, עד כדי הקצנה.  היפוליטוס כאדם לא יכול שלא לטעות; כל העדפה שלו תביא-