ניתוח הסיפור "בתחילת קיץ 1970" - א.ב. יהושע - האם הקרבת הבנים על מזבח האומה נכונה היא או איוולת?

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 1906
מספר מקורות 3

תקציר העבודה

תקציר – בתחילת קיץ 1970 ניתוח הסיפור מעלה את שתי העמדות המנוגדות בנוגע להקרבת הבנים על מזבח ההישרדות בארץ.  דמותו של האב הנצחי אשר בתחילה משפיעה על הדור הצעיר ולבסוף מתמוססת למולו.  הישן-המקודש-התנכ"י אל מול החדש-החולין-העכשווי – האם ניתן לקבוע מי צודק?
הסיפור עוסק במורה בן 70 לתנ"ך, אשר מתבשר על מות בנו במהלך שירות-מילואים בבקעת הירדן בשנת 1970.  האב עולה לירושלים על מנת ללכת בעקבות הבן; לדירתו, לקמפוס האוניברסיטה בו הוא מלמד, ולבית החולים בו הוא שוכב.  לאחר שאינו מזהה את המת כבנו מתחיל מסעו שנית, הפעם אל בקעת הירדן, אל המקום בו בנו עושה שירות מילואים, שם הוא מוצא את בנו החי.
העולם המבוטא בסיפור הוא עולמו של האב, המורה בן ה- 70 לתנ"ך.  האב מייצג את ארץ ישראל מנקודת מבט תנכי"ת, זו העורגת אל ארץ ישראל.  למרות שעלה לארץ, האב לא הספיק לכבוש אותה, ללחום עליה או לעבד אותה בחקלאות.  הוא הגיע אחרי מלחמת יום העצמאות, ובמלחמת ששת הימים היה מבוגר מכדי להיות לוחם.  לכן, היה לו חשוב להמשיך ולהורות בביה"ס בזמן המלחמה (ואחריה) ובכך לשאת את תרומתו ולהשתייך לחברה.  האב מגלם את מה שנקרא "דור בארץ" מבחינה דורית, על אף שלא היה מבין מגשימי החזון הציוני בפועל – לא כבש קרקעות ולא לחם עליהן. אמנם במרבית אורכו של הסיפור נשמר סדר העלילה, ואולם שני חלקים מרכזיים (בין היתר) מפריעים למהלך