נושא העבודה הינו ניתוח אירוע חינוכי בשלוש גישות אסכולות שונות. פילוסופי, פסיכולוגי וסוציולוגי.
הנקודות בעבודה הינן כדלקמן:
הצגת אירוע חינוכי בעל בעייתיות מוסרית וחינוכית כאחד.
ניתוח האירוע משלושה היבטים שונים משמעת סמכות גבולות לכל היבט ישנו ניתוח אירוע משלוש אסכולות שונות פסיכולוגי פילוסופי וסוציולוגי. הציון לעבודה זו הינו 98.
  תוכן עניינים
1.      הצגת האירוע עמ'
4 -3.
2.       הגדרת משמעת עמ' 6-5.
3.      אחריות מהי -עמ' 7-6.
1 .3 ניתוח האירוע מהפן הפילוסופי עמ' 7-6.
2.3  ניתוח האירוע מהפן הסוציולוגי –עמ' 7.
3.3 ניתוח האירוע מהפן הפסיכולוגי –עמ' 7.
     4.  גבולות –עמ' 10-8.
1.4 ניתוח האירוע מהפן הפילוסופי –עמ'
8 .
2.4 ניתוח האירוע מהפן הסוציולוגי –עמ' 9.
3.4 ניתוח האירוע מהפן הפסיכולוגי –עמ'
1 0-9.
     5. הסמכות עמ'
1 2-10.
1.5 ניתוח האירוע מהפן הפילוסופי – עמ' 10.
2.5 ניתוח האירוע מהפן הסוציולוגי -עמ'
1 1-10.
3.5 ניתוח האירוע מהפן הפסיכולוגי – עמ' 12-11.
    6. ביבליוגרפיה עמ' 13.
הצגת האירוע בשנה שעברה העבודה המעשית שלי אשר לה אני נצרך כחלק מהכשרתי כמטפל, הייתה ביחידה לקידום נוער בכפר סבא. יחידה זו מטפלת הן בנערים נורמטיביים. והן בנערים בסיכון ועל סף נשירה מבית הספר.
חלק נכבד מעבודתי התקיימה במסגרת בית ספרית- בשעות הבוקר. ובמסגרת פנימייתי (פנימיית עלומים) בשעות אחר הצהריים.
במהלך העבודה המעשית אנו מחויבים לטפל במהלך השנה לפחות בשישה נערים. כדי לפגוש מגוון רחב של דמויות טיפול בעבורנו הסטודנטים.
אחד הנערים שהיה תחת אחריותי הטיפולית ידוע היה הן בבית הספר והן בפנימייה, כנער אלים בעייתי וחצוף. אשר לא מתייחס לאף אדם בכבוד ובנימוס. כאשר התחושה שלי ושל המנחה בשטח טליה הייתה כי הנער נמצא על זמן שאול.
וכל דקה שעוברת ללא תשומת לב מרבית גורמת לנו להתרחק מהילד ומשיפור המצב. והחמור יותר גורמת לנער להידרדר למקומות שמהם קשה מאוחר יותר לצאת.
ואכן לאחר מאמצים מרובים הצלחתי להתקרב אל הנער ולקיים איתו מעין "שיחות טיפוליות" מסוימות. עם הזמן החל להיווצר שינוי בנער והוא החל להקשיב למדריכים שלו ולמורים בבית הספר. ניכר היה כי הנער מנסה לשנות את דרכיו לטובה.
באחד הלילות כאשר סיימתי את עבודתי. חזרתי לביתי בבית ברל דרך הרחוב הראשי בכפר סבא  רחוב ויצמן. באחת הפינות ראיתי את הנער המדובר מסתובב עם מספר נערים מהפנימייה כאשר ניכר על כולם כי שתו לשוכרה. אך החמור בעבורי היה, כי הנער שבו טיפלתי היה בין "השתויים" הכבדים בחבורה.
נגשתי אליו ושאלתי לפשר מעשיו ומדוע הוא מרשה לעצמו להרוס את כל מה שאנו התאמצנו ימים כלילות, בכדי לשנות את הדעה השלילית עליו.
לטענתו, השיב לי הנער, כי כיוון שהוא עומד לסיים את השנה הוא ועוד מספר נערים ברחו מהפנימייה כדי להשתכר או כדבריו "לתפוס ראש" לפני העזיבה. וכבר מותר להם לעשות מה שהם רוצים מכיוון שעוד מספר ימים הם כבר לא יהיו יותר תחת המרות והאחריות של הפנימייה וצוות המדריכים שבה. באותו הרגע אספתי אותו ואת הנערים שלצידו לרכבי והחזרתי אותם לפנימייה. כאשר כמובן לא שכחתי לדווח על כך הן למנחה שלי בשטח והן לצוות המדריכים בפנימייה. כיוון שהדבר מהווה את אחד מחובותיי המקצועיות. למחרת כאשר הגעתי למפגש השבועי עם הנערים התברר לי כי בעקבות מעשיהם הקפיץ מדריך הלילה התורן עוד באותו הלילה את כל הסגל הבכיר של הפנימייה. כמובן כמתבקש במצבים מעין אלו, נערכו ישיבות רבות על כיצד ואיך לנהוג עם הנערים שהרשו לעצמם לשתות לשוכרה כיוון שישנו חשש כי שאר הנערים בפנימייה ינסו לחקות אותם ואת התנהגותם. זהו דבר שאין הפנימייה יכולה ורוצה להרשות לעצמה. בנוסף, לדעתי, התעורר מצד ההנהלה מעין "רצון" לנקמה כיוון שהנערים לא הקשיבו להוראותיהם. לבסוף הוחלט לאחר מאמצים ושכנועים רבים של המדריכים הישירים להשאיר את הנערים בפנימייה למרות שייתכן ובמעשיהם הם פגעו במשמעת אשר מאיר רכז השכבה מקפיד עליה כל כך. למרות כל זאת הם נענשו כל אחד בצורה שונה. והוטלו עליהם מגבלות רבות הפוגעות בסדר יומם הקבוע הן על ידי רכז הפנימייה והן על ידי המדריכים עצמם. אך החשוב מכל הם לא הורחקו מהפנימייה שזהו הדבר החשוב והמשמעותי בעבורי ובעבור הנערים הללו. כיוון שישנו חשש כי כאשר הנערים ישובו לבתיהם לא תהיינה שליטה עליהם ומשם דרכם לבית הכלא פשוט סלולה.