מקווה ישראל-  תיק תיעוד כרטיס אתר לשימור זהות – שם האתר : בית המכניקה כתובת : מקווה ישראל,חולון תולדות  – בית הספר החקלאי "מקווה ישראל" הוקם ב1870 ע"י יעקב נטר והיה הראשון מסוגו.                      בית המכניקה היה אחד משלושת המבנים הראשונים שנבנו בתוך קומפלקס זה. אין תאריך מדוייק להקמתו, אך התאריך  המשוער נע סביב 1872. כיוון שבשנים אלו לא ניתנה חשיבות רבה לאדריכלים אין לדעת מי תכנן את המבנה  אך השם "זנדל" שהיה אדריכל בעל סגנון טמפלרי, מקושר לבנייה באיזור ולתקופה המתאימה (סביב אותן שנים) ואכן רוב המבנים במקווה ישראל בנויים בסגנון טמפלרי אותו ניתן לשייך לאותו זנדל (לא מצויין שם פרטי של אותו אדריכל) אך בית המכניקה היה מבנה פשוט שנבנה כבית שירות למוסד החינוכי – נפחייה וייצור כלים חקלאיים – הוא חסר ייחוד בסגנונו ונבנה במטרה לענות על צרכים שימושיים, כך שקשה לשייך אותו לאדריכל כלשהו.
מטרתו היתה למצוא פתרון לילדי ירושליים העניים בו יוכלו ללמוד ולגור ללא צורך לשלם שכר לימוד.   האדמות והכסף למימון בניית בית  .(Alliance Israélite Universelleהספר הגיעו מארגון אליאנס – כל ישראל חברים (כי"ח, בצרפתית אליאנס היה ארגון יהודי בינלאומי שהוקם בשנת 1860 בפריז ע"י קבוצת נכבדים יהודים ושם ארגון   לעצמו כמטרה להעלות את רמת זכויותיהם של היהודים שהופלו לרעה בעקבות האנטישמיות, וכן ניסה לעלות את רמתם החברתית והפוליטית.                                                                                      כך שלמעשה היו האדמות בשליטה צרפתית על אף שליטת הבריטים בארץ. מאוחר יותר הסתמן דבר זה כיתרון חשוב כיוון שהבריטים כמעט ונמנעו מלהכנס "לטריטוריה הצרפתית" ואם עשו כן היה זה בצורה מבוקרת. אנשי ה"הגנה" בהנהגתו של דוד לייבוביץ', ניצלו עניין זה בנוסף למיקומו האסטרטגי של מקווה ישראל – על הדרך המחברת בין תל אביב לירושליים. הם השתמשו בבית המכניקה שבמקווה ישראל בפעילותם המחתרתית בכך שייצור הכלים החקלאיים – שימושו המקורי של המבנה – הפך לסדנא חשאית לייצור כלי נשק. שימושו של בית המכניקה כחלק מארגון ההתקוממות הציוני נמשך לאורך 20 שנה – מ-1928 ועד 1948 – עת שוחררה מדינת ישראל מן השלטון הבריטי וקיבלה עצמאות.
 שימושו המקורי של המבנה: נפחיה, סדנא – מכניקה, חדר עגלות – שמאוחר יותר הפך לחדר טרקטורים, וחדר כלים – לאחסון כלי עבודה.
שימושו הנוכחי של המבנה: כרגע המבנה מחולק לשני חלקים –  שני שליש ממנו הפכו למוזאון המציג את המכונות העתיקות שחלקן אף עברו שיפוץ קל כדי שניתן יהיה להראות אותן בפעולה. חלק זה נמצא כרגע באחריות ובהפעלת המועצה לשימור אתרים והוא נכלל בסיור שניתן ע"י אותה מועצה במקווה ישראל. השליש הנותר השתמר בשימושו המקורי. הוא מנוהל ומתוחזק ע"י אריק – השיפוצניק של מקווה ישראל – ומהווה בית אחזקה למוסד .