שוק העבודה בעת משבר כלכלי : האם אקדמאים נפגעים יותר או פחות ?

שוק העבודה בעת משבר כלכלי : האם אקדמאים נפגעים יותר או פחות  ?
ינואר 2009
תוכן העניינים
מבוא
שאלת המחקר סקירת ספרות: מהו משבר כלכלי סקירת ספרות: הקשר בין השכלה לאבטלה דיון בשאלת המחקר סיכום ביבליוגרפיה מבוא
פיטורין מעבודה ואבטלה הם אחת המכות הקשות ביותר בחיי הגבר או האישה הבוגרים. אדם שאינו עובד ומתפרנס בדרך כלל חש מיואש, מדוכא, חסר תועלת וחסר כבוד עצמי.
אבטלה עשויה להביא לשורה של תוצאות חברתיות שליליות כמו: עוני, ניכור חברתי, עבריינות, התמכרות לטיפה המרה ולסמים ומתחים במשפחה. יתרונותיה של ההשתלבות בעבודה ברורים: היא מאפשרת לאנשים לחיות מיגיע כפיהם, להיות אחראים לגורלם, להשתלב בחברה, להתפתח מבחינה אישית ולספק דוגמה טובה לילדיהם. לפיכך, שתיים מהמטרות העיקריות, שאותן ביקשה “מדינת הרווחה” להגשים, היו תעסוקה מלאה והבטחת הכנסה בסיסית לאזרחים. שתי מטרות אלה, הנתפסות עתה בעיני רבים כמנוגדות זו לזו, נחשבו בעבר כתואמות במידה רבה האחת את רעותה. החתירה לתעסוקה מלאה נועדה לאפשר לאזרחים לעבוד ולקיים עצמם מפרי עמלם ובאותה עת לתרום לחברה בה הם חיים.
הסדרי הבטחת הכנסה נועדו לספק תחושת ביטחון ורמת חיים הולמת לאותם אזרחים מעטים, שמסיבות שאינן תלויות בהם כמו נכות, מחלה או אבטלה אינם יכולים לעבוד באופן זמני או קבוע.
יתר על כן, תעסוקה מלאה נתפסה לא רק כערך חשוב בפני עצמו, אלא גם כתנאי חיוני למימוש המדיניות של הבטחת הכנסה לאותו מיעוט, שבעל כורחו אינו יכול לעבוד וזאת מכיוון שמצב של תעסוקה מלאה מאפשר למדינה לגייס משאבים ולממן ללא קושי את תשלומי הבטחת ההכנסה לאזרחים שאינם מועסקים. התפישה בדבר קיומה של הלימה בין שתי המטרות נבעה אף מההכרה, שהאזרחים מעדיפים לקיים עצמם מעבודה ולא מסיוע ממשלתי וכי אלו מביניהם שאינם עובדים, נאלצים לעשות כך.
בדרך כלל, האבטלה פוגעת קודם כל בקבוצות החלשות שאינן בעלות כישורים נדרשים בשוק העבודה. בישראל הקבוצות הפגיעות ביותר הן: חסרי השכלה, בני מיעוטים, יושבי הפריפריה ונשים.
בעת משבר כלכלי עולה האבטלה אך גם משתנה הפעילות בסקטורים השונים במשק. לפיכך, מוצדק לבחון האם אקדמאים נפגעים יותר או פחות בשוק התעסוקה בעת משבר כלכלי שאלת המחקר האם אקדמאים נפגעים יותר או פחות בשוק התעסוקה בעת משבר כלכלי ?