תוכן העניינים
מבוא
-…
3
שאלת המחקר -…
5
השערת המחקר -…
5
מערך המחקר -…
5
סקירה תיאורטית ועובדתית -…
7
אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד -…
7
זכויות אדם בשטחים וזכות העמידה של התושבים הפלסטינים.
-…
8
אקטיביזם שיפוטי בשטחי יהודה ושומרון -…
9
סבירות ואיזון אינטרסים (עקרון המידתיות) -…
11
אקטיביזם שיפוטי וביטחון המדינה -…
12
פרויקט גדר הביטחון -…
15
דרך אחרת: התכנית להקמת גדר הביטחון -…
15
תוואי הגדר -…
16
האפיונים הביטחוניים של תוואי הגדר -…
17
שיבושים במרקם החיים ויצירת מרחב התפר -…
17
גדר הביטחון: מבחן האפקטיביות המבצעית -…
18
אקטיביזם שיפוטי בפרויקט גדר הביטחון – האומנם?
-…
20 פסיקות בהן בג"ץ פסק בניגוד לעמדת המדינה -…
20 פסיקות בהן בג"ץ דחה את בקשות העותרים ופסק בהתאם לעמדת המדינה -…
22
דיון בעקרון המידתיות ושלושת מבחניו -…
23
סיכום -…

5 ביבליוגרפיה -…
27
מבוא
עבודה זו תבחן את מידת האקטיביזם השיפוטי של בית הדין הגבוה צדק (להלן – בג"ץ)  בנוגע לסוגיות ביטחוניות, כאשר מקרה החקר הוא פרויקט הקמת גדר הביטחון. העבודה מחולקת לארבעה שלבים מרכזיים: סקירה עובדתית ותיאורטית בנוגע לפרויקט גדר הביטחון ולאקטיביזם השיפוטי בישראל; סקירת פרויקט גדר הביטחון; ניתוח תוכן של פסיקות בג"ץ בנוגע לגדר הביטחון בהתאם לתיאוריות השונות בנושא; מסקנות וסיכום.
בשנים האחרונות מתקיים דיון ציבורי סביב מעורבותו ההולכת וגוברת של בג"ץ בסוגיות אשר עד לפני כמה שנים נמנע בית המשפט מלעסוק בהם. מעורבות זו הלכה וגברה לאורך שנותיה של מדינת ישראל בצורה איטית מאוד. מגמת התפתחותו והתגברותו של האקטיביזם הואצה בצורה משמעותית החל משנת 1992 בעקבות "המהפכה החוקתית". בשנת 1992 חוקקה הכנסת 2 חוקי יסוד חדשים וחשובים העוסקים בסוגיות של חירויות הפרט – חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק.
חקיקת חוקי יסוד אלה, בשילוב עם התפתחויות נוספות כדוגמת הרחבת זכות העמידה ותחום השפיטה הביאו להתגברות משמעותית של האקטיביזם השיפוטי בישראל (יואב דותן, 2000).
בחמשת השנים האחרונות עמדו בפני בג"ץ עתירות רבות בסוגיות ביטחוניות אשר הדיון בהם והפסיקה בגינם הביאו להד ציבורי רחב, אשר בחלקו אוהד ובחלקו ביקורתי. סוגיות כדוגמת הריסת בתי מחבלים, "נוהל שכן" ופרויקט גדר הביטחון הן דוגמאות טובות לסוגיות אשר נידונו בשנים האחרונות בבג"ץ והביאו לביקורת רבה נגד התערבות בג"ץ בסוגיות אלה.
בימים אלה עולה הנושא לכותרות ולשיח הציבורי בעצמה רבה כששר המשפטים, דניאל פרידמן, מנסה לקדם יוזמות לצמצום האקטיביזם השיפוטי ומנגד עומדת נשיאת ביהמ"ש העליון, דורית בייניש, ומנסה להגן על מעמדו של בית המשפט.
לתופעה המשפטית הנקראת "אקטיביזם שיפוטי" קיימים תומכים ומתנגדים הן מתוך מערכת המשפט והן מחוצה לה. רות גביזון (2000) מבקרת את האקטיביזם השיפוטי ומזהירה כי חסרונות האקטיביזם עולים על יתרונותיו.
לדעתה הגברת האקטיביזם השיפוטי מביאה לפריצת גבולות מוסדיים בין הרשויות השונות ובכך מערערת את האיזון בניהם. כך גם דניאל פרידמן (2006) הטוען כי מטרת האקטיביזם השיפוטי היא אף לבטל כללים שנקבעו בחקיקה ובדיונים קודמים כדי להגן על האקטיביזם עצמו). לעומתם רואה קרמניצר (2000) את האקטיביזם השיפוטי באור חיובי. קרמניצר טוען כי המקצועיות, הרמה האישית הגבוהה, היושר והראייה הבלתי אינטרסנטית של השופטים בבג"ץ מביאים אותם לכדי איזון טוב וראוי לרשויות האחרות במדינה. פרופסור מנחם מאוטנר (1993) טוען שבעזרת הרחבת האקטיביזם השיפוטי יוצא בית המשפט נגד אלה שקוראים תיגר על זיקתה של ישראל לערכיו של המערב הליברלי. הוא טוען כי עלינו לייחל שמאבקו של בית המשפט יוכתר בהצלחה.