מבוא:
נושא הריגול עתיק יומין הוא, עדות לכך אנו מוצאים בספר התנ"ך, במדבר י"ג 17–
2 0:
 "וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה, לָתוּר אֶת-אֶרֶץ כְּנָעַן; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב, וַעֲלִיתֶם, אֶת-הָהָר.  יח וּרְאִיתֶם אֶת-הָאָרֶץ, מַה-הִוא; וְאֶת-הָעָם, הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ–הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, הַמְעַט הוּא אִם-רָב.  יט וּמָה הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-הוּא יֹשֵׁב בָּהּ–הֲטוֹבָה הִוא, אִם-רָעָה; וּמָה הֶעָרִים, אֲשֶׁר-הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה–הַבְּמַחֲנִים, אִם בְּמִבְצָרִים.  כ וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם-רָזָה, הֲיֵשׁ-בָּהּ עֵץ אִם-אַיִן…" אמנם הדיון בעבודתי איננו צבאי אלא עסקי, אך קווי דמיון רבים יש בין השניים. רבים בתעשייה רואים בתחרות בין החברות, מאבק על משאבים שכמוהו כמלחמה.
כל עסק זקוק לאינפורמציה כדי להצליח לאורך זמן. העסק פועל בנקודת זמן ובמסגרת של תנאי שוק שעל מנהל העסק לדעת לנצלם ביעילות, כדי לעמוד בתחרות הקשה, במיוחד בעולם הגלובלי של ימנו.
פעמים רבות מקבלים מנהלים החלטות ללא מידע מספיק על מה שקורה "בצד השני", דבר אשר עלול לגרום להערכה לא נכונה של השוק ויכולות המתחרים. ההישרדות בתנאי תחרות מחייבת את הפירמה לאמץ טכניקות ניהול ואסטרטגיות תוקפניות חדשות. אחד האמצעים לכך הוא מודיעין תחרותיCompetitive Intelligence  או: CI של מקורות, שבו מנהל הפירמה אוסף ואוגר מידע מכל סוג שהוא (מידע עסקי=Data Information), ואחר כך הוא עוסק בניתוח ובעיבוד של המידע הגולמי אותו אסף, כמו הסביבה העסקית, המתחרים, יכולתם, חולשותיהם, כיוונים ומגמות של פעולתם, וזאת כדי להפוך את המידע לכלי יתרוני.
ברנע אבנר, (2003) מסביר שהמודיעין התחרותי פועל כדי לזהות שינויים אצל מתחרים מבעוד מועד ולהעריך מה מתכוון המתחרה לעשות, כדי שהפירמה תיערך להשגת יתרון תחרותי על פני פירמות אחרות. הסביבה העסקית משתנה כיום בקצב מהיר מבעבר ולכן גדל הצורך בכלי שיוכל לזהות שינויים אצל המתחרים ולעקוב אחריהם. התוצר הסופי של המודיעין התחרותי מיועד לתמוך בהחלטות אסטרטגיות, טקטיות ואופרטיביות של מקבלי ההחלטות בפירמה. הנחת המוצא שלי היא, כי ידע מודיעיני על המתחרים חיוני לתהליך קבלת ההחלטות ולפעילות השוטפת של הפירמה. המונח "מודיעין עסקי" נועד, לדעת גלעד תמר וגלעד בנימין (1993) לתאר תהליך, או פעילות בארגון, הנעשית בידי יחידים או בידי יחידה ארגונית פורמלית,  שתפקידה לאסוף נתונים המפיקים תוצר המכונה "מודיעין עסקי".
ההגדרה הטובה ביותר לתוצר הסופי הזה היא "מידע מעובד, המעניין את ההנהלה והמתייחס לסביבה שבה העסק פועל כעת ויפעל בעתיד", הדגש בתוצר של המודיעין העסקי הוא, לפיכך, על מידע מעובד, מידע שעבר עריכה וסיווג, ניתוח ופירוש, לצורך קבלת החלטות. ההגדרה גם מצביעה על כך שלהנהלה יש תפקיד מכריע במודיעין העסקי: היא המחליטה איזה מידע הוא בעל עניין להחלטותיה.
בעולם הכלכלי-תעשייתי של ימינו, בעיקר בעידן ה-“High Tech” , השגת אינפורמציה אשר תקצר את תהליך הפיתוח והייצור היא שוות ערך לזמן ולכסף רב, וזה מוביל אותנו לתופעת הריגול התעשייתי, ברמה כזו או אחרת, תופעה שקיבלה תאוצה אחרי מלחמת העולם השנייה בתקופת המלחמה הקרה בין ברית המועצות וארצות הברית, ועוד יותר מכך בעידן הנוכחי, שבו מילת המפתח היא – גלובליזציה. נושא המחקר שאבחן כאן הוא: איסוף מידע עסקי – הפרובלמטיקה של הגבול בין ריגול תעשייתי למודיעין עסקי (תחרותי).
החלטתי לבחור בנושא עבודה זה מכיוון שהנושא מאוד אקטואלי – עכשווי. קיים בו תחום אפור שקשה לדעת מה מותר בו ומה אסור? מעניין אותי כיצד דרים בכפיפה אחת מוסר ועסקים.
ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר, המידע נעשה זמין יותר, ולכן מעניין לבחון כיצד המוסר משפיע על החלטות החברה בזמן איסוף המידע, ובאיזה שלב החלטה תחשב למוסרית או לא מוסרית. חשוב להבחין היכן עובר הקו הדק בתוך התחומים האפורים כי בסקלה הרחבה יש הרבה פרשנויות.
יש מספר מצבים של התנהגות: –          לא חוקית ולא אתית.
–          לא חוקית.
–          חוקית אך לא אתית.
–          חוקית.
–          חוקית ואתית.
אבחן את הנושא על פי מקרים רבים ככל האפשר על הניואנסים העדינים ביותר כדי להבין מהו הגבול בין ריגול תעשייתי – שנתפס כאיסוף מידע לא חוקי ואו לא אתי, לבין איסוף מודיעין תחרותי – שהוא תורם בהחלט משמעותי לתחרות חיובית בשוק העסקים והוא לגיטימי אך ראוי שיהיה גם אתי, לקידום הכלכלה.
שיטת המחקר הנבחרת כאן היא עבודה עיונית. אציג תיאוריות שונות החל מגישות מקלות ביותר כלפי איסוף מידע ועד לגישות שמרניות ביותר, הדואגות לא רק לחוקיות אלא גם לאתיקה ולמוסר גבוה. את התיאוריות אבחן לאור ניתוח מקרים ספציפיים. כל מקרה לגופו, מתוך רצון לדעת את הגבולות ולהציבם בצורה ברורה יותר. כלומר להוציאם מהתחום האפור הלא ברור, אל השחור-לבן, מה ראוי, ומה לא ראוי.
תוכן עניינים
מבוא
3
הצגת הבעיה וחשיבותה
4
   – ההיבט המוסרי – 4
  – ההיבט הכלכלי –
6
חוק ומוסר באיסוף מידע –… 10    – מבוא –. 10    – התיאוריה – אסור, אפור, מותר – 11
   – אזורים אפורים של איסוף מידע – מתי זה קורה? – 16
 התיאוריה במבחן המציאות — 19
אתיקה וריסון פנימי בפירמה —
5 חוק ואתיקה בישראל . 28
מסקנות אופרטיביות .. 31
ביבליוגרפיה -… 33
נספחים : מודל הוליסטי של פוקא – 34